דברי מהרי"א חלק ב צג

שמכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה, ויש לו להרשעים ג"כ חטוה"ב ע"י שגורמים שכר לצדיקים, וגם לתי' השל"ה אין ד' מקפח שכרם על קידוש ד' שע"י עונשם, וזה"ש הנביא להקב"ה ועמך ראוי' שיהי' כולם צדיקים כי קושי' הנ"ל מאחר שאינך חפץ ברשעים, והשיב הקב"ה להנביא לעולם ירשו ארץ גם הרשעים ע"י שכר קידוש ד' שעל ידם כתי' של"ה, ועוד נצר מטעי יר' טבע הזריעה הו' כתי' ר"ת, ועוד מעשי ידי להתפאר אלו הצדיקים שנקראו מעשי ידיו של הקב"ה כמ"ש רי' כתובות שבח הו' להם כתי' שלי הנ"ל, ועי"ז גופ' ירשו ארץ, וז"ש כ"י י"ל חעוה"ב שנאמ' ועמך כולם וכו', עונ"ר עפמ"ש הבחיי פ' ואתחנן ע"ש המד' אר"י מפני שלשה דברים הקב"ה מאריך אף לרשעים בעוה"ז שמא יעשו תשובה אי עשו כבר מצוה משלם להם הקב"ה שכרם בעוה"ז או שמא ומצאו מהם צדיקים שכן מצינו האריך אפים לאחז יצא ממנו חזקי' האריך אפים לאמץ יצא ממנו יאשי', לשמעי יצ' ממנו מרדכי וכו' ע"ש, ואית' בפ' חלק כשעלה משה למרום מצ' הקב"ה כתב ארך אפים א"ל למי איל לצדיקים ולרשעים א"ל רשעים יאבדו וכו' וצ"ל כתו' המד' הנ"ל, ולע"ד י"ל עוד ודאי מה"ד רשעים יאבדו אבל ארך אפים באמת הוא מי"ג מה"ר שהקב"ה מרחם על בריותיו לפנים משוה"ד כנ"ל, והנה מצינו בשאלת משה מי אנכי וכי אוציא וכו' באיזה זכות והשיב לו ד' בזכות שעתידין לקבל התורה והק' הפ"ד הרי הקב"ה דן את האדם באשר הו' שם ותי' לחלק בין זכות וחובה והוא מחסדי ד' ורחמיו עלינו עש"ה, וכן צ"ל לתי' המד' הנ"ל מ' זרע מעליא כמובן, ואית' בפסחים קי"ט וידי אדם וכו' ידו כתיב זה ידו של הקב"ה שפרוס' תחת כנפי החיות כדי לקבל בעלי תשובה מפני מה"ד שמקטרגת ופו' וז"ש ושטי' הנבו' ועמך כולם צדיקים אבל רשעים יאבדו כקושי' משה ולמה ארך אפים והשיב לו ד', ג' טעמים הנ"ל, א' לעולם ירשו ארץ משום מצוה א' שעשו ואני משלם לו שכרו בעוה"ז להאבידו, ב' נצר מטעי משום זרע' מעלי' דנפיק מיניי' ג' מעש' ודי דייקא להתפאר שידו פשוטה לקבל שבים ושמא ישוב, ובזה מובן היטב נוסח הפיוט בסליחות א"א אפים אתה דייקא גם לרשעים, וא"ת רשעים יאבדו לז"א ג' טעמי' הנ"ל, א' ובעהר"ח נקראת וזה לבד טעם מספיק כנ"ל, ב' ודרך תשובה הורית ושמא ישוב כנ"ל, ג' גדולת רחמיך וחסדיך הו' זה שתזכור היום דייקא לזרע ידידיך זרע' מעלי' דנפיק מיני' ואינך דן אותו על רשעו באשר היא שם, אמנם השני טעמי' אחרונים הנ"ל אין אנו יודעין אם נשוב כהוגן ואם יצ' ממנו זרע' מעלי', לכן בקשתינו רק שתפן אלינו ברחמים כי אנו מחזיקי' בתי' א' בי אתה הוא בעהר"ח ובעהר"ח נקראת כנ"ל – עכ"ד של אבי הג' זצוק"ל: דרשה לפרשת ראה מאאמו"ר הג' מהרי"א זצוק"ל תר"ט לפ"ק: ראה אנכי נותן וכו' את הברכה אשר תשמעו וכו' והקללה אם לא תשמעו וכו' ותמוה דהול"ל בלשון זה הברכה אם תשמעו וכו' ונר' דמורי הגאון מוהר"מ בנעט זצוק"ל זיע"א פי' עפמ"ש הרמב"ם בס' היד הל' תשובה פ"ט כל יעודי התורה על עשיית הטוב אינם שכר המצות אל' רק הכנה שע"י הצלחות אלו הזמניות שהם תיקון הגוף יכולים אנחנו להשיג בנקל תיקון הנפש בעשיית מצות ובלימוד התורה בעיון שעל ודם נזכה לשכר הנצחיי' וענין הרוחני בחיי' עוה"ב שבזמן שאדם טרוד הוא בעוה"ז בחולי ובמלחמה ורעבון וכיו"ב חום או קור חזק אינו יכול להשלים נפשו בעסק תורה ומצות אלא ע"י שובע ושלום ורבוי כסף לתיקון הגוף יושלם הנפש יעו"ש וכ"כ בספרו המורה פ' כ"ז משלישי ולכן אילו אמר את הברכה אם תשמעו וכו' הוי קמשמע שברכות אלו שכר המצות הם וזה אינו לכן אמר את הברכה הוא רק הכנה לכם אשר