דברי מהרי"א חלק ב פט

ע"פ ולחשך קרא לילה, וכן יסד הפייטן אם למות אם לחיים חי חי יזכור, אע"כ דתכלית הרעה הוא טובה ע"י תשובה, וזה"ש המד' אמר הקב"ה לא לרעתכם נתתי ברכות וקללות, כי ממנ"פ איכ' צד ריעות', אי דהקללות נצחיים, או דהברכות זמניים, כי קושי' ז"א, אלא השכר נצחיי', אבל הם רק להודיען איזו דרך טובה שיבחרו אותה, כדי שיטלו שכר דייקא ר"ל תכלית הרעות טובות הנה, ליטול שכר, מניין וכו' ראה אנכי נותן וכו' דייקא, ואם היה לרעתם, ליה הקב"ה מייחסם לעצמו לומר אנכי נותן וכו', וגם היום, ואלו קללה דרך נקמה אין מהצורך לנקום מיד כי הקב"ה חי וקיים כנ"ל, אע"כ גם הקללה הוא לטובתכם כדי לשוב וליטול שכר, וגם טובה כפולה למקום עלינו, כו אף שהעונש זמניי הוא בערך האדם העובד, עכ"ז השכר הוא נצחיי בערך הקב"ה, וה"פ הקרא ראה ר"ל התבונן בזה אנכי נותן וכו' ברכה נצחיי', אבל לפניכם, קללה, בערכיכם זמניי' כנ"ל: ראה אנכי נותן וכו' את הברכה אשר תשמעון ותמוהא דהל"ל לשון שווה הברכה אם תשמעו וכו' ונ"ל דמו' הגאון מוהר"מ בנעט זצוק"ל זייע פירש על פי מה שכתוב הרמב"ם בס' היד הלכות תשובה פ"ט כל יעודי תורה על עשיית הטוב אינם שכר המצות אלא רק הכנה שע"י הצלחות אלו הזמניות שהם תיקון הגוף יכולים אנחנו להשיג בנקל תיקון הנפש בעשיית מצות ובלימוד התורה בענין שעל ידם נזכה לשכר הנצחיו ועוע רוחניו בחיי עוה"ב שבזמן שאדם טרוד הוא בעוה"ז בחולי ובמלחמה ורעבון וכיו"ב חום או קור אינו יכול להשלים נפשו בעסק התורה ומצות אלא על ידי שובע ושלוה ורבוי כסף לתיקון הגוף יושלם הנפש ע"ש וכן כתב בספרו המורה פכ"ז משלישי ולכן אילו אמר את הברכה אם תשמעו וכו' הוא במשמע שברכות אלו שכר המצות הם לזה אמר לכן אמר את הברכה הוא רק הכנה לכם אשר עי"ז תשמעו אל מצות ד' וז"כ רש"י שפירש את הברכה ע"מ אשר תשמעו ר"ל כדברי הרמב"ם הנ"ל ממש עכ"ד– ולענ"ד נ"ל לפרש עפ"י מאז"ל ראוים היו ברכות לומר מפי מסה ולא מבלעם וכן הקללות איפכא אלא כדי שלא יאמרו אוהבם ברכם לכן נאמרו מפי השוא ויהפוך ד' הקללה לברכה ונ"ל זהו דווקא נאמר על ברכות הצלחות זמניות משא"כ בברכה בהצלחת קנין לשלימות הנפש אין מעלה ומוריד מה אם הברכה יוצא מפי אוהבו או מפי שונאו כיון דמ"מ הבחירה חפשית נתונה ביד כל אדם וזהו נ"ל פירש הפסוק הנה כי כן יבורך גבר ירא ד' אף שכבר התחיל אשרי כל ירא ד' ור"ל דעיקר הברכה נכונה שראוי לברך כי לגבר שהוא מוצלח בעוה"ז בכל מה שזכר שם הוא לברכו באמור לו ירא ד' שיה' נעזר לעמוד ביראת ד' כל היום ולא יתפתה לבעט ח"ו ע"י רבוי טובה א"כ ז"ש משה ראה אנכי נותן וכו' ברכה וקללה ואי משום שלא יאמרו אוהבם ברכם לזה אמר את הברכה אשר אנכי אוהביכם נותן לפניכם הו' זה אשר תשמעו אל מצות ד' אלקיך וכו' שתהיו נעזרים לקיני' שלימות נפשיכם והרי לפניכם היא שהבחירה חפשית ברשותכם ונמצא ברכה זו רק עצה טובה וגילוי דעתי שחפצו ורצוני בזה וז"כ מדרש תנחומא ראה אנכי זה"ש ולעם הזה תאמר כה אמר ד' הנני נותן לפניכם את דרך החיים ואת דרך המות וכו' שמא יאמרו ישראל הואיל ונתן קב"ה לפנינו ב' דרכים וכו' נלך באיז' מהן שנרצה ת"ל ובחרת בחיים ריב"ק אמר משל למלך שעשה סעודה והזמין כל האורחים יהי' אהבי וכו' ליטול מנה יפה וכו' עש"ה ולדברינו מובן היטיב ודו"ק מאאמ"ו הג' זצוק"ל: [א"ה נראה לפרש הכתובים ראה וכו' לעשות סמוכי' עה פרשת עקב מה כתיב למעלה כל המקום אשר תדרוך כף רגליכם לכם יהיה איתא בגמר' דשבת ויתיצבו בתחתית ההר מכאן מודעא רבה לאורייתא והקשו רז"ל אם כן למה נענשו ישראל ותי'