דברי מהרי"א חלק ב פד

מאהבה אבל גבי ירא' ליכא למימר הכי שהרי אין ד' ירא מכלום לכן פי' עד שבא ר"ע וכו' כנ"ל: את ד"א תירא וכו' ובו תדבק ובשמו תשבע ותמו' ההמשך ועי' באלשיך ונ"ל דפירשו בזוהר בפ' ואתם הדביקים בד"א חיים וכו' עפ"י הפ' בהקרבתם לפני ד' וימותו שסיבת מיתת בני אהרן הי' שנכנסו לפני ולפנים ונתקרבו יותר מדאי וא"כ הקרבות ביותר מסוכן ביותר כי אש אוכלה הו' לז"א ואתם הדבקים בד"א ומ"מ חיים כולכ' היום ע"ש וידוע גודל האיסור להשתמש בשמות הקודש אמנם לעת הצורך וההכרח מותר ומצינו כשעלה משה למרום פ"א בקשו מה"ש לשרפו בהבל פיהם בטענה מה לילוד אשה בינינו וכו' ופ"א בקשו לדחפו למטה עי' בצרור המור ובור' פ' מסעי ובז"ח פ' וירא שגזר רשב"י על המלאך לבטל גזירת הקב"ה ובמד"ר בפ' הברכה שרדף משה במטה עם שם המפורש אחר השטן ע"ש והיינו כמ"ש רז"ל ע"פ צדיק מושל ירא' אלקים וכו' ובזוהר בראשית אמרו כי בכל חכמי הגוים וכו' מאין כמוך הא בחכמי ישראל יש שהקב"ה חלק מחכמתו להם ונתן כח וממשלה בידם לפעול ע"י הזכרת שמותיו ית' בכל עת שיצטרכו וא"כ ה"פ הכ' את ד"א תירא ומ"מ ובו תדבק ולא תירא פן תהי' מסוכן כי יפגעו בך מה"ש כי אם כן תעשה אותו תעבוד ובו תדבק אזי תזכה ובשמו תשבע בהזכרת שמותיו ית' תבטל כל הגזירות ותגזר אומר ויקם לך לכל עת הצורך כנ"ל ואמר ג"כ אותו תעבוד ואז"ל איזה עבודה שבלב זו תפלה ובירו' אמרו לא תצווח בתפלה לא למיכאל ולא לגבריאל אלא לי צווח ואנא אעני יתך לפי שאסור להתפלל לאמצעי וזה"ש לפי שהקדים את ד"א תירא לענין מורא מרבה ג"כ ת"ח כנ"ל לז"א אבל לענין עבודה זו תפלה אותו דייקא תעבוד ולא לאמצעי ובו תדבק ואזי תזכה לזה ובשמו תשבע יר' ותגזור אומר ויקם לך כנ"ל עכ"ד אאמ"ו הג' זצוק"ל: ואמר הו' תהלתך וכו' יובן דכ' נורא תהלות עושה וכו' ופי' קדמונינו דר"ל עפמ"ש אסור להרבות לספר בשבח המקום ב"ה דמחזי כאלו ח"ו סיימתינהו לכולי' שבחי' והגדול והגבו' והנור' אי לא דאמרה משה בתור' ואנכה"ג תקנום ל"ה רשאים לאמרו ואם יאמר איש כי יבולע וזה"ש נורא תהלות דיריאים אנו להרבות בתהולתיו ית' ולכאור' ק' על מ"ר גופא מנ"ל לומר שבח זה ואפי' את"ל דמשה רשות הי' לו לאמרו אנן היכי מצינו למילף לומר גם זאת השבח דלמא שאני משה דרב גוברי' אמנם הפעולות אשר האדם רואה בעיניו מגדולת ד' ית' ודאי רשאי לשבחו בהנה במה שהו' רואה בעיני בשר לו ולז"א א"כ כי ד"א הו' אה"א וכו' הגדול הגבור והנור' וכו' הוא שבחו ואמר אח"כ את ד"א תירא להללו בריבוי תוארים ושבחים כי נורא תהלות הוא ואם יאמר איש כי יבולע אבל הוא תהלתך דייקא ר"ל שבח הנ"ל הגדול הגבור וכו' באלה אתה רשאי להללו וה"ט לפי שהוא אלקיך דייקא הרומז למדה"ד הגבור אשר עשה אתך הגדולות והנוראות האלה אשר ראו עיניך דייקא לכן ג' שבחים אלו אתה רשאי להללו בהם והו' תהלתך כי הו' עושה משפט יתום וכו' הרי גבורה כמ"ש רש"י ואוהב גר לתת לו וכו' הרי הגדולות אשר עשה אתך כי גרים הייתם בא"מ וגם הנוראות אשר ראו עיניך כי בשבעים נפש ירדו וכו' ועתה שמך וכו' הרי ראיתם בעיניך פעולת ד' באלה הגדול הגבור והנורא: גמרא ר"ש העמסוני הי' דורש כל אתין שבתורה כיון שהגיע לאת ד' אלקיך תירא פירש עד שבא ר"ע ודרש לרבות ת"ח והק' המרש"א למה לא פורש מיד גבי ואהבת את ד"א הא אין לדמות שום אהבה לאהבת המקום ונר' דהנה אחד אוהב איש אחד וגם חבירו אוהב אותו האיש אז גם השני חברים אוהבים זא"ז למשל אם ראובן אוהב את שמעון וגם לוי אוהב לשמעון אז ראובן אוהב גם ללוי כי אז ניכר