דברי מהרי"א חלק ב פב

המעלה גדולה כזו שלבו חלל בקרבו מכל חמדת העולם ודבק בה' באהבה עזה וכמו שכתבנו בשם המ' שאמר הקב"ה הזהרו בנשבע שדי לו ית"ש אם נבחר בעבודת ה' מיראה שהוא המביא לעבודת אהבה אבל אם נבחן המעלה והגדולה שהי' בה האומה הישראלית במצב הקודש שהי' דומים למלאכים אז כל הדורות שעמדו מימות משה רבינו אחר עשיית העגל אף אם הגיעו להשלמות האחרון עוד אין לו דמיון וערך כלל למדרגה שהי' בה במצב הר הקודש וכמו שאמר דהע"ה בשם ה' אמרתי אלקים אתם ובני עליון כולכם ויש להתפלא על שפל מצבם כמו שכתבנו במשל שאי אפשר להגיע אל עבודת ה' השלמה כי אם יתהלך במישרים לאט לאט ממדרגה התחתונה אל מדרגה גדולה ממנה והנה זה הוא הפי' הכ' ועתה ישראל ויש לדייק במה שאמר ועתה ישראל ולדעתי הוא עוד מענין התוכחה שהוכיח משה לישראל והתחיל זכור אל תשכח את אשר הקצפת וגוי ופתח ואמר בעלותי ההרה לקחת לוחות האבנים וגו' ועליהם ככל הדברים אשר דבר ה' אליכם בהר מתוך האש ביום הקהל וא"כ באיזה מעלה גדולה ונפלאה הייתם בשעה ההיא שזכיתם כולכם מגדולים ועד קטנים שדבר ה' פא"פ עמכם ואח"כ מונה והולך את כל מה שהקציפו את ה' במדבר מאז והלאה עד שמסיים במה דפתח בחטא העגל ושנתרצה להם ה' ע"י תפלתו וכמו שכתוב ואנכי עמדתי בהר כימים הראשונים וגו' ויאמר ה' אלי קום לך למסע וגו' ואמר אח"כ שאל יעלה על דעתם שעתה שנתרצה להם ה' הם במדרגה ובמעלה הזאת שהי' בה ביום הקהל כי אם ראו האיך השפלתם מאיגרא רמא לבירא עמיקתא שביום הקהל הייתם כמלאכי עליון ודבר ה' עמכם בעצמו ובכבודו, ועתה ישראל באיזה אופן תוכלו להגיע ולהשיג עבודת ה' תמימה שתהי' בבחינת ישראל ומה ד"א שואל מעמך כי אם שתלכו ממדרגה למדרגה מתחלה כי אם ליראם וגו' והיראה יהי' הסבה ללכת בכל דרכיו ואח"כ ע"י מעשה המצות תזכו לאהבה אותו וא"כ כמה תקטן מדרגתכם ממה שהייתם מקדם, וז"כ חכז"ל אטו יראה מלתא זוטרתא היא הא אמר ר"ח משום רשב"י אין להקב"ה בבית גנזיו אלא י"ש שנא' יראת ה' הוא אוצרו ומצד המשיגו היא גדולה עד מאוד וע"ז השיב אין לגבי משה כלומר משה שהעריך מדרגתם עתה נגד מדרגתם העליונה שהוא ראה אותם מלתא זוטרתא הוא אמנם מאז אשר חטאו אבותינו במעשי עגל באמת היא גדולה והקב"ה בעצמו אומר הזהרו בנשמע וממילא תזכו לאהבה ותחי נפשכם ואין לו להקב"ה בבית גנזו אלא יראת שמים – [א"ה עכ"ל א"ז הגאון ר' עזרא צורף זצוק"ל – ואני פירשתי מאמר הנ"ל אין לגבי משה מלתא זוטרתא וכו' שמשה רבינו הי' עניו מכל האדם דהיינו שחשב בדעתו שכל אדם אשר על פני האדמה הוא גדול וחשוב יותר ממנו ממילא כיון דמשה הבין דאצלו היראה מלתא זוטרתא היא והוא בדעתו שכל אחד מישראל עדיף ממנו ע"כ סבר שפיר דמכ"ש אצל ישראל היראה מלתא זוטרתא היא]: ואומר כי ד"א הו' אה"א וכו' והנורא וכו' עושה משפט גר וכו' מהכא יליף ר"י בשלהי מסכ' מגילה בכ"מ שאתה מוצ' גדולתו של הקב"ה שם א"מ ענותנתו ופי' אאמ"ו הנ' זצוק"ל וז"ל לאפוקי מדעת המינים שטעו דור אנוש שמפאת גדולתו אינו משגיח בתחתונים וזה"ש בתהלים קל"ח כי רם ד' ושפל יראה וגבוה ממרחק מעש' הרשעים אך משאתו יעצו להדיח וכו' ר"ל שאומרים מגודל שאתו וגובה מעלתו איננו משגיח בתחתונים לכך בכ"מ גדולתו איכא למיחוש שיפקרו שאין כבודו להשגיח בתחתונים לכך שם א"מ ענותנתו שמשגיח על עולם השפל והנשפלים ונמוכי רוח יתום ואלמנה וכו' עכד"ק וטעם כי נ"ל כי קשיות העורף אצל האדם סתמא הוא משום גאות ורום לבבו ולפי שהגאוה בלב כמ"ש ורם לבביך לז"א ומלתם ערלת לבבכם וערפיכם לא תקשו עוד כי ד"א סו' אה"א ואה"א וכו' ולו נאה ולו יאה הגאוה והגדולה ומ"מ עושה משפט