דברי מהרי"א חלק ב עז

בההו' אהבה ובגין דא ואהבת את ד"א פי' שם ד' נקרא ט"ד שהווה כל ההויות שבעולם ואפי"ה לא נקרא אלקי המלאכים או אלקי הגלגלים אלא אלקי ישראל והיינו אלקיך שהוא משתבח בך ורוצה להקרא אלקיך וכשם שאוהב אותך ראוי שתאהבהו וכו' ע"ש וכ"ה בפתיח' מיד רות אלקיך אלקיך אני וכו' אמר רשב"י אלקיך אני לכל באי עולם ולא ייחדתי שמי אלא על עמי ישראל אין אני נקרא אלקי כל האומות אלא אלקי ישראל וכו' א"כ ז"כ חז"ל על ואהבת את ד' וכו' שיהי' שם שמים מתאהב על ידך וע"ש זה אלקיך הוא משתבח בך ולא נקרא אלקי המלאכים שהם אוהבים אבל אי אפשר להם שיתאהב על ידם וזה"ש ואהבת את ד' שיתאהב על ידך וכו' וע"י זה אלקיך ולא אלקי המלאכים ועליו הכ"א עבדי אתה דייקא לזכות גם אחרים ולקנות לי עוד עבדים לכן ישראל אשר בך אתפאר ולא בזולת אתפאר דייקא רצה לומר בך על ידך אתפאר אנו גם מזולתך מתאהב והיינו משום דכתיב סמוך ואהבת את ד' וכו' מה שאין כן במצות מורא את ד' אלקיך תירא ליכא למדרש הכי שיהיה שם שמים מתיירא על ידך ולק"מ תמי' המפורשים כנ"ל: לא תערוץ מפניהם וכו' ומקודם אמר לא תירא מהם ותמו' הכפל והשינוי ונלע"ד לפמ"ש בשם הפלאה אהא דאסור להסתכל בצורת אדם רשע ה"ט שלא ימשוך על עצמו מטומאתו עלי' וח"ו יגרם נזק אבל אם הוא צדיק אדרב' מצוה הו' להסתכל בו ולמשוך ממנו כל ניצוצי הקדושה שבו ויעשה גל של עצמות לז"א כאן לא תערצון מפניהם דייקא להסתכל בפניהם כי ד"א בקרבך יר' ותמשוך מהם הקדושה לא תוכל כלותם מהר וכו' ולקמן אמר והורשתם והאבדתם מהר וכו' ותמו' ורמב"ן הרגיש ותי' דלקמן על הרוב מדבר ולע"ד א"ש הכא אם תירא מהם קאמר ואתה סבור שאתם הנוצחים איכה אוכל להורישם אוכל דייקא לז"א ודאי מ"מ ונשל ד"א וכו' אבל לא תוכל כלותם מהר פן תרבה עליך חית השדה ולק"מ קו' רש"י אין מתייראים מן החי' דבאופן זה שפיר ה"ל אין ע"ר של מקום אבל להלן אמר וידעת היום כי ד"א הו' העובר לפניך הו' ישמידם והו' יכניעם וכו' דייקא לכן והאבדתם מהר דכה"ג ה"ל עושין רצש"מ ונקטי' כי קו' רש"י אין מתייראים מן החי' עוד נ"ל להלן הקדים להם אתה עובר וכו' לרשת גוים גדולים ועצומים ממך וכו' בני ענקים וכו' מי יתייצב לפני וכו' ותמוה הלא חטא מרגלים הי' בזה על שהכניסו מורך בלבבם לאמר היינו כחגבים בעיניהם וגם בני ענק ראינו שם וא"כ מה ראה משה לכפול להם אותן הדברים שכבר נכשלו בהם לכן נ"ל דחדא מתו' באידך כיון דבאמת כבר ידעו מעוצם האומות ובני ענק מדברי המרגלים וכיון דכאן אמר להם משה לא תוכל כלותם מהר ירא משה שמא מתוך זה אדרב' יכניס מורא בלבם שמא ברבות הזמן ירבו עליהם הענקים לזה חזר ואמר כאן לזה שאמרתי ל"ת כלותם מהר ר"ל כל האומות שאין חזקים ועצומים ממך וכמ"ש כאן ונשל ד"א את הגוים האלה וכו' אבל איתן העצומים ממך עם א' דייק' גדול ורם בני ענקים אשר מי יתייצב לפני ב"ע אותם באמת והורשתם והאבדתם מהר עונ"ל לתרץ עד"ה בתחבולות תעשה מלחמה אבל הבטיחם כי איתן מעט מעט שתכלה ד"א הו' יכניעם ותש כחם ועי"ז והאבדתם מהר וא"צ למלחמה גדולה כנ"ל: ועתה ישראל מה ד' שואל מעמך כ"א ליראה וק' למה נאמר מעמך הלא כבר נאמר ישראל וידענו שממנו הוא מבקש לעבוד אותו ועו"ק למה אמר ליראה דהוא מדריגה פחותה ולא אמר לאהבה כמ"ש אח"כ לאהבה את ד' וי"ל דאית' בברכות כ"ח כשחלה ריוב"ז נכנסו תלמידיו לבקרו אמרו לו רבינו ברכינו א"ל יה"ר שתהא מור' שמים עליכם כמור' בשר ודם א"ל תלמידיו עד כאן א"ל ולא תדעו כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם ע"כ נמצא למידן מדבריו דהיראה צריך ללמוד מבני אדם