דברי מהרי"א חלק ב עד

כל המצוה וכו' תשמרון וכו' וירשתם את הארץ, ותמו' מצוה לשון יחיד, ועוד כבר כתי' כן ר"פ עקב תשמעון וכו' וברכך, ונ"ל תוס' ורשב"א הק' כיון שהי' מודע' עד אחשורוש למה נחרב הבית, ותי' רשב"א שנחרב מ' ע"ז והו' מזי"ן מצות ב"נ ואי' בהוריות מומר לע"ז הו' מומר לכל התו"כ שנא' וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות וכו' בע"ז מיירו, וז"ש כל המצוה דייק' מצוה א' ששקולה ככולן, והו' המצוה אשר אנכי מצוך דייק' אנכי ול"י לך מפי הגבורה שמענום היום תשמרון לעשות, גם היום תזהרו במצוה אף דעדיין איכ' מודעה לז"א כי ע"ז ממצות ב"נ הו' ולמען כן תחיון וכו' וירשתם את הארץ וכו' ובחטא ע"ז תגלו מתוכה מה"ט כנ"ל ועי' ספורני' עכ"ד אאמו"ר הג' זצוק"ל: רבים הגוים האלה וכו' לא תירא מהם וכו' לא תערוץ מפניהם וכו' ונשל וכו' ל"ת כלותם וכו' מהר וכו' ותמו', וכ' אאמ"ו הנ' זצ"ל ס"פ חקת כתי' בעוג אל תירא אותו, ואז"ל מ' שהי' לו זכות מאברהם ירא משה ממנו וכתי' הירא את ד' מעבדי פרעה הניס מקנהו ועבדיו וניצולו והנה אל לשון חוזק כמו ואילו הארץ לקח, וז"ש רבים הגוים האלה מצד הריבוי לא תירא מהם וכו' וכן יעשה ד' לכל העמים אשר אתה ירא מפניהם אבל הנשארים והנסתרים מפניך ויש להם זכות מה שהם יראים דבר ד', מ"מ לא תערוץ מפניהם כי ונשל ד"א את הגוים האל דייק' החזקתם מ' זכות, רק לא תוכל כלותם מהר כי יאכלו תחילה זכותם בעה"ז, ואמר אל גדול ונורא, כד"ק תהלים סי' ק"ו פי' נוראות על י"ס דפעולה שהו' שידוד טבע עי"ז הו' וראוי מב"א נקר' נורא עי"ז ע"ש, ולז"א רבים הגיים וכו' ביד חזק' ובזרוע נטוי' וכו' כן יעשה ד' וכו' שידוד טבע הו' זה והנשארים והנסתרים מפניך ונשל וכו' הו' כדרך הטבע, לז"א כי ד"א גדול ונורא עכד"ק: פ' עקב והי' אם שכח וכו' אבד תאבדון וכו' ד' מאביד וכו' עקב לא תשמעו בקול ד' אלקיך ותמו' ונ"ל דאיתא בפדר"א ב' ספרי וראב"ד דעונש ע"י דיא עצמו הוא חרוץ ומשפט חזק מאד ע"ש וכתיב בפרשת ואתחנן בחטא ע"ז אל קנא ור"ל לי נקם ושילם ד' בעצמו ליקח ממני נקם ונ"ל שהוא מדה כ"מ לפי שאנכי ול"י לך מפי הגבור' שמענו וזה"ש והי' אה שכח וכו' והלכת אחרי א"א דייק' תשכח את ד' אנכי ד"א והלכת אחרי א"א וכו' והשתחוית וכו' היפוך ל"י לך א"א על פני ופי' האלשי"ך דר"ל אי השתחוי' מ' האדם צלם אלקי' ע"פ ע"ש אבד תאבדון כפל ר"ל אביד' חזק' וחרוץ מאד נצחיי' ח"ו כי יהי' האבוד' באופן זה בגוים אשר ד' דייקא מאבוד מפניכם ד' עצמו כן תאבדון וה"ט עקב ל"ת בקול ד"א דייקא בקול ששמענו מפי הגבורה: לא במסכנת תאכל בה וכו' ונ"ל הכוונה כי דרך עני לשבוע בלחם כמו שכתיב שבעים בלחם נשכרו ודרך עשיר בתענוגות ואמר כי לחם א"י יפה וטוב מאד גם מעושר יאכלו אותו ולא מחמת עוני במסכנת כי לא תחסר כל בה כטעם מן יש בו כנ"ל: וצימאון אשר אין מים וכו' נ"ל פי' כי יש צימאון אף שיש מים אלא שמרים או מלוחים הם ויש עכ"פ למתקם פת בסלו מקרי וגם אפשר מיהת ברחיצה שהיא כסוכה ושתיי' לז"א וצימאון אשר אין מים כלל וצער מרובה ביותר וגם לגודל הנס המצו' לכם מים וכו' יש מאין המוחלט – ואמר והוא יכניעם ר"ל השרים של מעלה והורשתם מהר האומה שלהם למטה כי יחלש כחם וכמ"ש יפקוד ד' על צבא המרום וכו' גם אמר הו' דייק' ישמיד' והו' דייק' יכניעם לפניך דייק' כאילו אתה המאבידם ולכבודך יעשה כן כנ"ל: