דברי מהרי"א חלק ב עג

שהיא לרעה כגון ומשלם לשונאיו להאבידו אבל ברכה לצדיק ממנו ית' בלתי אמצעי לז"א כאן ואהבך וברכך דייקא הוא בעצמו כנ"ל. [א"ה ונר' לפרש ההמשך מהפסוקים דכ' והיה עקב תשמעון וכו' ולמעלה נאמר ושמרת את המצוה ואת החוקים אשר אנכי מצוך היום לעשות ופירש"י היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם בלשון יחיד ואח"כ אמר והי' עקב תשמעון וכו' בלשון רבים ואח"כ ושמר לך את הברית וכו' בלשון יחיד וז"כ ושמרת את המצוה וכו' בלשון יחיד דהיינו שאתה לבד תשמור את המצוה ולא אביך שאתה צדיק בן רשע שאין בידו מאביו כלום לזה היום לעשותם ולמחר לקבל שכר כי בעוה"ז לא יקבל שכר מצותי' כדי שיניח לבניי, אבל אם והי' עקב תשמעון וכו' ושמרתם וכו' בלשון רבים דהיינו שיהי' צדיק בן צדיק ויש לו שכר מצד אביו ומצדו אז ושמר לך את הברית וכו' אשר נשבע לאבותיך שיש לך גם זכות מאבותיך ע"כ ואהבך וברכך אפי' בעוה"ז כי לצדיק בן צדיק טוב לו אפי' בעוה"ז כדאית' בגמ' בפ"ק דברכות]: וברכך והרבך וברך פרי בטנך ותמו' הכפל, ונ"ל דאית' במגילה כ"ח יה"ר שתגיע לחצי ימי ולכולהו לא מ' הבאים אחריך בהמות ירעו, לז"א יברך בגדולה, והרבך, למען ירבו ימיך ולא תחוש לבאים אחריך, כי ג"כ וברך פרי בטנך בגדולה כנ"ל: ואמר ונתן מלכיהם בידך נ"ל ר"ל שריהם למעלה והאבדת שמם מתחת השמים דייקא שלא יקראו עוד שר אומה פלונית היינו אבידת שמם ולא עצמותם אבל לא יתיצב איש בפניך עד השמדך אותם דייקא בני אדם תשמיד אותם עצמותם לגמרי כנ"ל: כל חולי וכל מדוי מצרים הרעים לא ישימם בך ונתנם בכל שונאיך והנה כבר הק' הסיפורני מה בא לברך את ישראל ולומר שיתן המחלה בשונאיהם מה תועלת יש להם בזה והספורני פי' דחולי מצרים הי' השחין וכדומה הי' חולי המדבק ומאד הי' צריך לשמור שלא לדבק עם אדם אשר יש לו חולי זה ע"כ הכ' בא לאמר כל חולי וכו' לא ישימם בך לרבית' אעפ"י ונתנם בכל שונאיך שהם יהי' חולים אעפי"כ לא ידבק בך ונר' לפרש דהנה גדול שכר מצות ביקור חולים כמו דאית' בגמ' אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ד' אין דל אלא חולה והמבקרו ניצל מדיני של גיהנם שאין רעה אלא גיהנם והנה מצינו שמחויבים לפרנס גם עניים נכרים וגם אית' שמחויבים לבקר אף חילי נכרי אם הוא אדם חשוב או גדול ע"כ מאחר שהתוה"ק הבטיח לנו שלא ישים בנו שום חולי לפי"ז יש לנו הפסד גדול שנפסיד שכר מצות ביקור חולים שהי' מצוה גדולה ע"כ אמר לנו שישימם בכל שונאיך ותוכל לקיים בהם מצות ביקור חולים – מאבי הג' זצוק"ל: ואכלת ושבעת וכו' על הארץ הטובה וכו' והק' בזוהר א"כ בח"ל א"צ לברך, ועו"ק דהל"ל אם תאכל, דהרי אכילה אינה מ"ע, ונ"ל כתי' בכ"מ אשר אזכיר את שמי אבו' אליך וברכתיך, וז"ש ואכלת וכו' וברכת את ד"א בכ"מ שתעשה כן יהי' הארץ הטובה, כי אבו' אליך וברכתיך, ענ"ל דלפעמים ישבע העין מראי' רוב טובה ושפע שבעה נפשו כמ"ש במ"ר וירא ע"ש, ומ"ש ואכלת ומיד ושבעת וה"ט לפי שתהי' על הארץ הטובה, ויהי' אכילתך מתברכת במיעיך, עונ"ל כתי' לנפש חי' ודרז"ל החיה איתה נפש שנתתי לך, אמנם ראוי ומחויב הוי בכל דרכיך דעהו כמ"ש בש"ע א"ח סי' רל"א ונ"מ שלא לאכול מותרות, רק כדי סיפוקו לעבודת ו', וז"ש ואכלתם באופן זה ושבעת מיד ולא מותרות, וה"ט דכל כוונת אכילתך יהי' רק כדי וברכת את ד"א על הארץ הטובה, וא"כ מדבר יותר עם יושבי ח"ל שנזכה נברך את ד' בא"י, וז"ש ואכלתם אכול ומיד ושבעת כי אכילה יהי' רק כדי והללתם את שם ד' וכו' צ"ל אי יאמ' על הארץ וכו' פי' בשביל נתינת הארץ והו' ברכת הארץ שבברהמ"ז, וכ"פ רמב"ן ע"ש והנאני: