דברי מהרי"א חלק ב עא

ה"נ משלם ד' גם שכרי עוה"ז על צד אהבה, וה"פ ושמרת וכו' אשר אנכי מצוך קודם נשמע ונעשה על עבודה באופן זה היום לעשותם ומחר לשכר, אבל והי' עקב תשמעון דייקא נשמע בסוף ושמרתם ועשיתם אותם מקודם נשמע והוא ע"צ אהבה, אזי ג"כ ואהבך וכו' ובשכר וכו', עונ"ל ע"ד ארז"ל אל יאמר א"א בבשר חזיר אלא אפשי וגזירת המקום עלי, א"כ ה"פ ושמרת וכו' רק בשביל אשר אנכי מצוך לא רק מ' ששכלך מסכים אלא ע"ש שאני המצוה, לכן היום לעשותם ומחר לשכר נצחיי' כיון שכוונתך הי' לשם הנצחיי הו' מכ"מ, אבל והי' עקב תשמעון את המשפטים דייקא בעבור שאתם מבינים אותם בשכל בשביל כך ושמרתם ועשיתם אותם ולא משום גזירתו שאני המצוה ודי אינני מקפח שכר מ"מ, אבל שכר עוה"ב רק בשביל השבועה ושמר ד"א הברית וכו' אשר נשבע וכו' אבל מצדך רק שכר בלתי נצחיי בעוה"ז וברכך וכו' כמו כוונתך שלא לשם נצחיי מכ"מ, עוד נ"ל ע"ד שאז"ל לגמר אינש והדר לסבר ורש"י ואתחנן פי' ושמרתם זו משנה ועשיתם כמשמעו, א"כ ה"פ תחילה ושמרת את המצוה וכו' אשר אנכי מצוך דייק' תלמוד ותגמור לידע מה הו' זה שאני מצוה היום לעשותם כדי לידע מה שמוטל עליך לעשות והי' עקב תשמעון לבסוף תסבר את המשפטים האלה שלמדת מקודם ובאופן זה, ושמרתם ועשיתם אותם תדע לעשותם כראוי ונכון, עונ"ל ע"ד כל הלומד ע"מ לעשות מספיקין בידו ללמוד לשמור ולעשות, וז"ש ושמרת המצוה וכו' ע"מ היום לעשותם, ר"ל ושמרת זו משנה תלמוד ע"מ לעשות, והי' עקב תשמעון בסוף תבינו המשפטים האלה זהו גופ' הו' השכר השגות והבנות סודות התור' וגם ושמרתם ועשיתם אותם, מספיקין בידך ללמוד לשמור ולעשות וגם בעוה"ב תבין ותשיג סודות בסוף דייקא ושמרתם וכו' ע"ד ולכו מחיל אל חיל בעוה"ב ג"כ, עונ"ל ע"ד שכ' הר"ם בפיה"מ סו' מכות דבקיום מצוה א' מתרי"ג כראוי בלי שום פניו' בעולם רק לשמה מאהבה זוכה בה לעוה"ב, א"כ ה"פ ושמרת את המצוה דייקא מצוה א' רק אשר אנכי מצוך לשמה מאהבה היום לעשותם ומחר לקבל שכר תזכה בה לחיי עוה"ב, אבל ושמרתם ועשיתם אותם יר' הרבה מצות, תזכו גם לשכר עוה"ז ואהבך וברכך וכו', עונ"ל ע"ד הרמ' הל' תשובה כל יעודי עוה"ז הם רק הכנה כדי שיוכל ללמוד לשמור ולעשות בלי מעיק ומנוע, וזהו נ"ל פי' שכר מצוה מצוה ע"י שמירת המצוה ד' מסור כל המעיקים כדי שנוכל להוסיף עוד, וז"ש והי' עקב תשמעון וכו' שכר מצוה מצוה תהיו בטוחים ושמרתם ועשיתם אותם תוכלו לעשות עוד ע"י שיתן לך ד' כל הכנה ואהבך וברכך וכו' והסיר כל חולי וכו' וכמובן עכ"ד אאמו"ר הג' וצוק"ל: ואהבך וברכך וכו' ברוך תהי' מכל העמים לא יהי' בך עקר וכו' ונר' להמשיך הפסוקי' דהנה ידוע שאברהם ושרה היו עקרים ויצחק ויעקב לא היו עקרים ורבקה היתה ג"כ עקרה כפירש"י ע"פ ויעתר יצחק וכו' וי"ל דהנה אמרי' שבני בנים הרי הם כבנים לכך הי' אברהם עקר שלא יהי' לתרח זכות שממנו יצא זרע הגון אלא מצד הנס נולד יצחק אבל יצחק ויעקב לא היו עקרים שהרי הם יצאו מזרע כשר וגם רבקה שהיתה בת רשע לכך היתה עקרה שלא יהי' זרעה נחשב אחר בתואל ועוד יש טעם שלכך היתה רבקה עקרה שלא יאמר לבן מצד ברכתו ילדה רבקה בנים שהוא בירך אותה אחותינו את היו לאלפי רבבה נמצא לפי"ז שאם הרשע מברך לאחד אז נהפך לקללה אבל ה"ט אה הקב"ה לא בירך אותו תחילה אבל אם הקב"ה בירך אותו מקודם אז אעפ"י שבירך אותו רשע אחר זה מ"מ לברכה נחשב ומועיל מפני שיאמרו שברכתו של הקב"ה פעל זאת וז"ש ואהבך וברכך ר"ל שהקב"ה יתן לך ברכה וא"כ אעפ"י שברוך תהי' מכל העמים מ"מ לא יהי' בך עקר ועקרה כנ"ל – ובזה פירשתי כוונת רש"י בפ' בלק לא תלך עמהם לא תאר את העם א"ל