דברי מהרי"א חלק ב ע

וכו', את מקדש השבת וכו' ואני נותן לך שכר שנאמ' וקראת וכו' ויתן לך וכו', א"ל ישראל ואימתי את נותן לנו לנו דייק', שכר המצות שאנו עושים דייקא גם אחרים למידים ממנו, משא"כ שבת כ"א לעצמו ושכרו לעוה"ב, וגם ר"ל כגון צדקה שא"א לא' לעשות, רק בצירוף המקבל, וכיו"ב מה שאנו עושין דייק', אמר הקב"ה מצות שאתם עושים דייקא מפירותיהן אתם אוכלים עכשיו, אבל שכרו בעקב אני נותן לכם כנ"ל, והנה בפ' דברים כתיב אתם עוברים בגבול בני עשיו וכו' אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל וכו' ופרשתי עפמ"ש הספורנו פ' ויצא וז"ל והי' זרעך כעפר הארץ ופרצת אחר שיהי' זרעך כעפר הארץ כענין ותשיתי כארץ גיווך וכו' וזה שיהיו בתכלית השפלות אז תפרוץ את כל גבולות הארץ וכו' כי אמנם תשועת ד' העתידה תהי' אחר רב שפלות ישראל ההוה היום בגלותם אשר כמוהו לא נהי' כמ"ש ז"ל אם ראית דור שצרות רבות עלי' כנהר חכה לו שנאמ' כי יבא כנהר צר וסמך לי' ובא לציון גואל עכ"ל, וא"כ ה"פ עד מדרך כף רגל דייקא ר"ל עד שתהי' מדרס לרגלים כי שחה לעפר נפשינו אזי קומ' עזרתה לנו, וכתי' קרא ונתתי נקמתי באדום וכל מדותיו של הקב"ה מכ"מ, וטעם לזה דיהי' תשועה דווקא אחר רב השפלות לפי שע"י זה בהכרח יעשו תשובה, והן הן דברי המד' והי' עקב וכו' זה"ש על אדום אשליך נעלי אמר הקב"ה הכל מוכן לעשות תשובה ואני דוחק גיתה של אדום בעקב רגלי ר"ל והי' עקב תשמעון דייק' תשובו רק ע"י שתהיו נדרסים בעקב מדרך כף רגל, ונתתי ג"כ נקמתו באדום כדמפ' ואזיל אני מביא עליכם יסורים עד שתכינו לבבכם אצלי וכו' ועד היכן אני מייסר אתכם עד שתשמרו מצותו עד העקב וכו' כנ"ל: פ' עקב והי' עקב תשמעון וכו' נ"ל דשמירה פי' לשון המתנה ומצפה על הדבר שיבו' לידו כמו ואביו שמר את הדבר עי' של"ה פ' ראה וז"ש סו' ואתחנן ושמרתי את המצוה וכו' אשר אנכי מצוך תשמור ותצפה עליהם היום לעשותם משתוקק עליהם שיבואו לידך, ולז"א והי עקב תשמעון ושמרתם ועשיתם אותם שמירה כ ושמר ד' וכו' ג"כ מצפה הו' לחנכם ולהשפיע טובו לכם, עונ"ל דאית' השמר דעשה נמי לאו הו', ולהבין נ"ל רש"י בפ' משפטים ובכל אמרתי לכם תשמרו ליתן ל"ת על כל מ"ע ור"ל מ"ע לעשות לשמה, וזהו השמר לעשותו לשמה ול"ת איכ' שלא לעשותו של"ש, וז"ש ושמרתם את המצוה וכו' לעשותם ר"ל מ"ע השמר וזהר אשר אנכי מצוך בשביל זה לעשותם, והיו' לשמה, ול"ת של"ש, לז"א והי' עקב תשמעון וכו' ושמרתם ועשיתם אותם על אופן זה שמירה במ"ע ושמר ד"א הברית והחסד וכו': ענ"ל בהמשך הפ' לא מרובכם וכו' ומשמרו את השבועה וכו' הוצי' ד' אתכם בי"ח דייק' אף שהייתם גוי מקרב גוי יהי' צריך ליד חזקה לכבוש ברחמים את מה"ד עי' רש"י ואתחנן על ואת ידך החזקה וא"כ וידעת עי"ז כי ד' וכו' שומר הברית והחסד אף לשאינם ראוים, ומכ"ש והי' עקב תשמעון וכו' ושמרתם ועשיתם אתם עאכו"כ ושמר ד"א לך הברית וחסד: והי' עקב תשמעון וכו' פרש"י מצות שאדם דש וכו' עי' רמב"ן, ונ"ל ע"ד הרמב"ם רמ"ה פיאה דעל גוף המצוה הקרן קיים לעוה"ב, ומה שנוהג שב"א למידין ממנו י"ל פירות בעוה"ז, וכאן ק' טוב' תחילה ושמרת לשון יחיד, ואח"כ עקב תשמעון ושמרתם וכו' לשון רבים, ואח"כ וברכך וכו' לשון יחיד, אבל ה"פ ושמרתם דייקא אשר אנכי מצוך גוף המצוה היום לעשותם וקרן קיים לעוה"ב, אבל אם תשמעון וכו' ושמרתם וכו' שגם אחרים ילמדו ממך ואהבך על שנהגת מנהג טוב בין ב"א, וברכך וכו' פירות בעוה"ז, עונ"ל שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, וא"כ י"ל על עשיי' המצוה אחר השמיעה איש שכר עוה"ב על הקדמה הנ"ל שהו' ע"ד אהבה מקלקלת השורה