דברי מהרי"א חלק ב סו

וברכו שמו בבאור הוראתו הי' הוה ויה' או באמן כנ"ל והנה הגאון החסיד אלקי מהו' אלי' ווילנא זצ"ל זי"ע פי' נוסח תפלתנו גלה כבוד מלכותך עלינו וז"ל דאיתא בחגיגה פ' אין דורשין דף י"ג ע"ב כתיב שש כנפים לאחד וכתיב אחד אומר ארבע כנפים לאחת ומשני ל"ק כאן בזמן שביהמ"ק קיים וכאן בזמן שאין ביהמ"ק קיים כביכול שנתמעטו כנפי החיות הי מנייהו אמעיט א"ר ינאי אמר רבי אותן שאומרות שירה בהם כתיב הכא בשתים יעופף וקרא זא"ז וכו' וכתיב תטופף וכו' והוא כנפים האמצעים והפסוק בשכמל"ו יש בו ו' תיבות והי' כתיב על הכנפים כסדר מלמעלה למטה על כל כנף תיבה אחת נמצא על כנפים האמצעים כתוב כבוד מלכותו ולכך אומרים גלה כבוד מלכותך הוא ב' כנפים האמצעים וישלח לנו אלי' ומשיחנו בב"א עכ"ל ולפמ"ש מבואר להיות אותן כנפי החיות שכתיב עליהם כבוד מלכות מורה על השגחתו הנפלאה ית' בהוה תמיד שע"ז אומרים שירה בהם לכן בזמן שאין ביהמ"ק קיים בעוה"ר כתיב הסתרתי פני מהם נתמעטה ההשגחה וגם השמירה כביכול חסרים מן הכנפים וזהו כונתם במס' עירובין דף כ"א אמר ר"א מיום שחרב ביהמ"ק דיו לעולם שישתמש בשתי אותיות שנאמר כל הנשמה תהלל י' וכו' עש"ה ולפמ"ש מובן דהשם העצם ככתיבתו באורו היא הי' הוה ויהי' אבל חצי השם יה' לבד באורו רק יה' הי' אבל הוה אין במשמע והיינו לפי שנתמעטה ההשגחה וכדאז"ל ע"פ דומה דודי לצבי מה צבי כשהוא ישן עינו אחת קמוצה ועינו אחת פתוחה אף הקב"ה כביכול כן וכו' וכ"כ למה תהא ד' כאיש נדהם וכו' וז"כ עורה למה תישן ד' יתמעט כבוד מלכותו לכן דיו לעולם שישתמש בשתי אותיות המורות רק על קדמותו ונצחייותו ית' הוא שם יה' אבל יה' הוא כבוד מלכותו שמשגיח הוה חסר מיום שחרב ביהמ"ק לזה אמר משה כי שם ד' אקרא שם העצם שלם ככתיבתו ע"כ תנו אתם גודל דיוקא לאלקינו לענות גודל [גודל דייקא מלמעלה למטה] השגחתו בכבוד מלכותו ועפי"ז מובן אצלי גם כן מאחז"ל בקדושין חצי התירה באות י' דגחון וטעמא נראה להיות כל התורה כולה שמותיו של הקב"ה וכל התירה ומצותיה תרי"ג תלוים בשם העצם הוי' ב"ה כמ"ש בס' התקונים זה שמי עם וה' שס"ה מצות ל"ת וזה זכרי עם ו"ה רמ"ח מ"ע וא"כ כמו הוראת שם העצם הי' היה ויהי' כן התחלות התורה בראשית ברא אלקים הוא הי' הקדמון וסוף התורה ולא קם נביא עוד בישראל כמשה היינו יהי' נצחיים שהרי מעיד על העתיד שלא יהי' עוד נביא ומי שיש לו תכלית לא יוכל לבשר כן לכן באמצע התורה באה אית ו' המורה על הוה תמיד בכל הזמנים משגיח וע"ד האמת מבואר יותר כי בראשית ברא תרגמו ירושלמי בחוכמא ופי' בתקונים דרז"ל אות ב' בראשית הוא מדת חכמה כמ"ש בחכמה יבנה בית ולמ"ד שלסוף התורה לעיני כל ישראל אמרו ז"ל בפ' חלק אות למ"ד מגדל הפורח באויר הוא מדת בינה אם כן התחלת התורה וסופה [כמ"ש ד' בחכמה יסד ארץ וכו' בתבונה וכו'] ב"ל הם שתי אותיות י-ה ואמצעותה אות ו' להשלים השם וזה"ש תורת ד' תמימה דייקא תחלה וסוף ואמצע משיבת נפש כי אות הוי"ו אות החיים כמאז"ל במדרש וישם ד' לקין אות וכו' אות ו' כתב לו על מצחו וכו' ולפי"ז נעוץ התורה סופה בתחלתה כמו שהשם העצם נעוץ סופו בתחלתו כי בהצטרף אות ה' אחרונה להתחלת השם מורה על הי' אח"כ הוה אח"כ יהי' כנ"ל וקב"ה ואורייתא חד הוא ואיתא במס' ר"ה דף ל"ב אני ד' אלקיכם מלכיות פסוק מלכיות ואות ו' מהשם הוא אות החיים כנ"ל ובזמן חורבן ביהמ"ק שאין השם שלם כתיב והיו חייך תלואים לך וכו' א"כ ה"פ ואתם הדבקים בד' אלקיכם הוא ד"א כמ"ש בזוהר חיים כולכם היום כי יגלה כבוד מלכותו עלינו וישגיח עלינו בעין חמלתו בהוה תמיד