דברי מהרי"א חלק ב סב

עונ"ל לבאר כוונת המסורה דתנן בפ"א דאבות על שלשה דברים העולם עומד על התור' ועבודה וגמ"ח, וקש' הרי דרשי' נמוגים ארץ וכל יושבי' אנכי תכנתי עמודים אלמלא קבלו ישראל התורה היה הקב"ה מחזיר העולם לתוהו ובהו, הרי דעל התורה לבד קיים העולם, אמנם נ"ל פשוט דבתורה כולהו שלש אלה איתנהו בכל מצותיה הן ללמוד תורה ומצות עבודת הקרבנות ומצות גמ"ח כדדרשו ז"ל והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון בפ"ב דבב"מ, א"כ מובן כפשוטו דאזיל תורה תחילתה גמ"ח וסופה גמ"ח, וזהו נעשה ונשמע כל אשר דבר ד' הוא לעשות חסד כי זהו חפצו ורצונו חלק המעשה אשר יעשון זהו גמ"ח, ונשמע קולו בבואו אל הקודש היינו עבודה דגבי כה"ג שנכנס לעבוד במשכן ד' כתיב, ונשמע פתגם המלך היינו תורה ודאי פתגם המלך הקב"ה כמ"ש וידבר אלקים את כל הדברים האלה וכו' וטעם השנות הסדר נ"ל כי שלשה עמודים אלה המה מכוונים ממש נגד ג' עמודי עולם אבותינו אברהם יצחק יעקב, כי חסד לאברהם כתיב, ויטע אש"ל וכו' ר"ת אכילה שתיה לויה שהיה ביתו פתוח לרווחה לגמול חסד והוא מדתו, ויצחק מדתו עבודה שהרי בעצמו היה עולה תמימה ונעקד להקריבו, וכן כתיב ויזבח זבחים לאלקי אביו יצחק, ויעקב אחז מדתו בתורה יושב אהלים, ובמ"ר יתרו אית' ויקרא אליו ד' מן ההר וכו' אין הרים אלא אבות שבזכות אבות נתנה תורה לישראל וכתיב ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל וכתיב מגיד דבריו ליעקב וכו' לכן נקט המסורה על הסדר נעשה ונשמט, חלק תורה שאחז בה אברהם בגמ"ח ונשמע קולו בבואו אל הקודש בחלק תורה שאחז בה יצחק עמוד העבודה וקרבנות, ונשמע פתגם המלך הוא חלק תורה שאחז בם יעקב הו' ללמוד התורה כולה הוא פתגם המלך ית"ש כנ"ל – וכה"ג נ"ל לפרש בכוונת הדורש גלילאה שכל דבריו משולשים אוריין תליתאה וכו' דהנה במד"ר פ' במדבר ובתנחומא שם וז"ל וידבר ד' אל משה במ"ס מכאן שנו רבותינו בשלשה דברים נתנה תורה באש ובמים ובמדבר, באש דכתיב והר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו ד' באש, במים דכתיב ד' בצאתך משעיר גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים וכו' במדבר דכתיב וידבר ד' אל משה במ"ס וכו' עי' בעקידה ר"פ במדבר שער ע"ב פי' כוונת מאז"ל כי פעולת התור' האלקים תלהט אש התשוקה הרוחנית והמוסרית ובהיפוך תכבה אש התשוקה החומרית אשר תבער בלב האדם לאסוף הון לעבור במים ובמדברות להנאת גופניית ולא כל המרבה בסחורה מחכים וכתיב ולא ממדבר הרים תהלים ע"ה עש"ה בארך עוד אז"ל במדרש הלוחות היה ארכן ששם טפחים טפחיים בידו של הקב"ה, וטפחיים בידו של משה וכו' וטפחיים באמצע מפסיקין בין יד ליד ועי' פי' כוונתם בס' צפנת פענח למהרי"ט בפ' יתרו ובס' תפלה למשה למהר"מ אלמושנינו מאמר א' מחלק ג' והנה נ"ל דבמשנה בפ"ק דאבות שנינו משה קיבל תורה מסיני וכו' שמעון הצדיק אומר וכו' על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמ"ח, ואני אומר כל ד"ת אחד הם מרועה אחד נתנו שכן גם בתורה משולשים מצותיה כמ"ש בפ' ואתחנן מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציוה וכו' ובפ' בחקתי אלה החקים והמשפטים והתורות אשר נתן ד' וכו' ועליהם אמר שהע"ה ברוכ"ק הלא כתבתי לך שלישים במועצות וכו' והכוונה שהתורה בכללם היא כוללת שלשה דברים אלו שהעולם עומד עליהם, לכן סמכם התנא להדדי משה קיבל תורה מסיני וכו' על ג' דברים העולם עומד וכו' ואלו הן על התורה שנקרא עדות ד' נאמנה, וכתיב משכן העדות, ארון העדות פלאות עדותיך וכו' ועל העבודה אלו הן החקים עבודת הקרבנות לצורך גבוה, ועל הגמ"ח אלו הן המשפטים מצות השכליית שב"א לחבירו, וז"כ בשיעור ארכן של הלוחות וי"ו טפחיים, טפחיים ביד הקב"ה