דברי מהרי"א חלק ב ו

כנישת' הוי ממש כאילו עומדים בא"י וזוכים לאריכת ימים – ונוכל להקיש לזה שאר הבטחות שבתורה כמו וברך פרי בטנך או וחיית ורבית או שאר ברכות שתולים בארץ יוכל להשיג ע"י ביהכ"נ שלנו ומעתה עולים יפה דברי המדרש דהי' קשה לו איך אמר משה רע"ה והנכם היום ככוכבי השמים והלא הברכה בזה ראוי' להיות בא"י ואיך יחול במדבר כמו שמורה מילת היום ולכן מביא הקרא ואני אבוא ביתך אשתחוה אל היכל קדשך דהיינו שהי' המשכן שם שנכנס עמהם לא"י והוי כמו שעומדים בא"י כמו שכ' המרש"א ולכן זכו ג"כ לברכה הגדולה שהי' ככוכבי השמים וכן נזכה ע"י ביהכ"נ החדשה שנשיג אל כל הברכות הכתובים בתורה ועינינו תחזינה לראות ג"כ בנין ביהמ"ק במהרה בימינו אמן סלה מאאמו"ר הג' זצוק"ל: [א"ה ול"נ לפרש דברי מדרש הנ"ל דהנה אית' במדרש אף ערשינו רעננה ודרשו ז"ל מה המטה איני עשוי אלא לפרי' ורבי' אף המשכן עשוי לפרי' ורבי' עד שלא נבנה בית המקדש הו' כל ישראל כי אם ארבעים ריבוו' ומשנבנה הי פרים ורבים דאמר ר"י מגבת עד אנטופרוס ס' רבו' עיירות היו וא"ש ד"א הרבה אתכם זש"ה אשתחוה אל היכל קדשיך ר"ל מכח היכל יגרום לנו לפרות ולרבות – ועונ"ר דאית' ביבמות דף ו' על הפסוק את שבתותי תשמרו ומקדשי תראו דיכול יתירא אדם מביהמ"ק נאמר שמירה בשבת ונאמר מורא במקדש מה וגו' אף מורא הנאמר' במקדש לא ממקדש אתה מתורא אלא ממי שהזהיר על המקדש עיי"ש בתוס' ולפי"ז מוכח דמותר להשתחות למקדש אם יכוון לבו לשמים למי שהזהיר על המקדש ואית' במד' דברים על הפסוק והנכם לרוב לרב כתיב א"ל עתידים אתם להיות דומין לרבכם מה הקב"ה אש אכלה אף ישראל דכ' יהי' אור ישראל לאש ועתידין ישראל להיות מחיצתן לפנים ממה"ש ומה"ט אסור לישראל להשתחות למלאכים משום דישראל גדולים מהם וא"ש דכאן כ' ד"א הרבה אתכם ר"ל שהגדיל אתכם ממלאכים ולפי"ז משמע דאסור להשתחות למלאך וקשה דכתיב ומקדשי תראו דצוה ה' על מורא מקדש אף להשתחות לההיכל כדאית' שם ביבמות בתוספות לזה קאמר זש"ה אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך דייקא ר"ל לא ממקדש אני מתירא רק ביראתך ר"ל שאתה צוותה והזהרת על המקדש]: והי' מספר בני ישראל אשר לא יספר, ומק' גמ' סתיר' ותי' כאן בער"צ ש"מ ונ"ל כוונת הגמ' איפכ' בעושין רצונו ש"מ יש מספר, דכ' ב"פ דברים ד"א הרב' אתכם והנכם היום ככוכבי וכו' יובן בהקדים המשך וכוונת פסוקי תהלים קמ"ז בונה ירו' ד' וכו' הרופא וכו' מונה מספר וכו' גדול אדונינו וכו' והקישור הו' תמו', גם ומונה מספר בהוה ולכולם שמות וקר' לעתיד משמט' גם לתבונתו אין מספר תמוה שם מספר מאי הי' אצל תבונה עפמ"ש בהקדמ' ב' לס' תיקוני הזוהר ז"ל כתוב בדניאל י"ב ומצדיקי הרבים ביה יהון נפישן ככוכבים לעולם ועד דלא אחשיך נהירא דלהון לעלם ולעלמי עלמין ע"כ, ופי' בדרך אמת ז"ל ונ"ל שהרגיש הזוה"ק למה נמשלו הצדיקים אלו לככבים ולא לחמה ולבנה ותי' ל"ב סובו' א' שחמה ולבנה אחדים אבל כוכבים הם רבים, וז"א ביה יהון נפישן וזהו מכ"מ שהם הצדיקו רבים לכן ככוכבים רבים, סוב' ב' הכוכבי' לא ישתנו אורם לעולם כמו חמה ולבנה כמ"ש וחפר' הלבנה ובוש' החמה, וז"א דלא אחשיך נהור' דלהון עכ"ל, וכבר פי' קדמונים כי המספר ומנין הו' מורה על חשיבות הדבר וכן אי' במד' בטנך ערמת חטים כמה כור חטים יש מונה בע"ה אבל הקש ותבן ומוץ אינו מונה גם אז"ל דבר שבמנין לא בטיל מפני חשיבותו ונרא' א"כ מידוע' זו שקב"ה מונה מספר לככבים תוחלת תקוה לנו להיות כל אישי ב"א יש לו לכ"א ו"א כוכב למעלה ואם אמנם מנויים הם הככבי' להקב"ה ויודע מספרם מ"מ מונה אותם להורות חשיבותם ושלא יבטלו לעולם, וז"ש בונה ירוש' ד'