דברי מהרי"א חלק ב נו

דאילו מצד קיום המ"ע א"צ הנשמה לבא כלל לעוה"ז כיון דהשכר חסד הוא נהמא דכסיפא כנ"ל ואז"ל האי דאכיל דלאו דילי' בהית למסתכולו באפי' וא"כ ה"פ אחת דיבר וכו' שתים זו שמעתי ע' ול"ת בדיבור א' נאמרו לדחות עשה לל"ת כמ"ש של"ה ואיתא דמ"ע הם מצד אהבה ורחמים כהוראת שם הוי' ב"ה והל"ת הם מצד היראה ודין כהוראת שם אלוקים וזה"ש כי ע"וז ל"אלוקים רצה לומר שכר על הל"ת מה"ד בלא ב"שת הוא אבל ולך ד' ח"סד כי אתה תשלם כמעשיהו על המ"ע השכר הוא חסד גמור כנ"ל וזה"ש ויצוינו ד' לעשות וכו' ה"חקים האלה לי"וראה את ד"א לטוב לנו וכו' רצה לומר המצות ל"ת מ' היראה ונקרא חקים כנ"ל, באלו השכר הזה לטוב לנו וכו' ו"צדקה תהיה לנו כי נ"שמור וכו' דייקא כאשר ציונו שמורה זה ל"ת, השכר ר"אוי, ולא חסד גמור אבל וידעת כי ד' אלקיך וכו' הנאמן שומר וכו' ה"חסד לאוהביו וכו' על קיום המ"ע, שהן מצד האהבה השכר הוא חסד גמור עכ"ז נאמן ד' לשלם כנ"ל: ושמרת את המצוה וכו' אשר אנוכי מצוך היום לעשותם לשון יחיד ואח"כ אמר והי' עקב תשמעון לשון רבים ואח"כ וברכך לשון יחיד ונ"ל בהפטרה השבוע כתיב גם אלה תשכחנה ואנכי לא וכו' ודרשו ע"ז והעתיקו התרגום ועל מעש' סיני כתב וז"ל דלמא מתנשי לי ית דאמר' בסיני נעבד ונקבל וכו' וגם הפייטן ביוצר לשבת נחמו יסד כן אשה עולת רחם האשכח להטיב כחך מאמר נו"נ אזכור בשור מלוכחך גם אלה תשכחנה וכו' ותמוהא ונ"ל דעוד תימ' מאי שייכות עגל לסיני להדדי ונ"ל דאיתא בס' זר זהב מדהקדימו נעשה לנשמע מוכח מעשה גדול ובמדרש איכה איתא אותי עזבו והלואי רק תורתי שמרו וזה דווקא אי תלמיד גדול שמביא לידי מעשה ה"נ המאור שבה הי' מחזירן למוטב וא"כ י"ל נמי תירץ על מעשה עגל ע"י עסק התורה ונ"ל ז"כ רש"י בס' עקב וסרתם ועבדתם כיון שפורש מן התורה הולך ומדבק בע"ז שנשאר חטא העגל וא"כ ישראל מסופקים בזה ואמרו שמא לא תשכח מעשה עגל מעשה דייקא [דמעשה גדול ומאור שבה מחזיר למוטב אמרו א"כ תלמוד גדול] משום דמעשה גדול ואמר ד' גם אלה תשכחנה ומשום דהלואי אותי עזבו וכו' דתלמוד גדול שמביא לידי מעשה ומאור שבה מחזיר למוטב אמרו אם כן תלמוד גדול שמא תשכח לי מעשה סיני מעשה דייקא בנעשה ונשמע שזהו מעלתינו דווקא אי מעשה גדול ואמר ד' אנכי לא אשכחך ואם כן יש לומר על עשיית המצוה אחר השמיעה שכר מצוה בה"ע ליכא אבל על הקדמת נעשה לנשמע שהוא משום אהבה מקלקלת השורה משלם ד' גם שכר עוה"ז ע"צ אהבה וזה"ש ושמרת וכו' אשר אנכי מצוך דייקא מצווה ועושה על עבודה באופן זה היום לעשותם ומחר לשכר אבל והי' עקב תשמעון דייק' נשמע בסוף ושמרתם ועשיתם אותם מקודם נשמע והו' ע"צ אהבה אזי ג"כ ואהבך וברכך בעוה"ז: להוריש גוים גדולים ועצומים ממך להביאך לתת לך וכו' וידעת היום והשבות אל לבביך ופירש הת"א יתודע יומא דין והנה קשה על סתם יום קאמר רק יומא וע"ז פי' יומא דין וי"ל ע"ד דרוש דהנה אות' בגמ' דאלי' הנביא בא אצל ר"ח א"ל לחזי לי מר משיח' היכא הו' וכו' כי אתא א"ל אימתי אמר מר א"ל היום אם בקולו תשמעו ואתי שפיר להוריש גוים גדולים לתת לך את ארצם נחלה כיום הזה ועל זה קאמר וידעת היום היינו וידעת באיזה יום יבוא אם והשבות אל לבבך היינו אם תשובו ושפיר פירש התרגום יתודע יומא דין ר"ל יום שיבוא משיח אבל הוא רק אם והשבות אל לבבך: וידעת היום והשבות אל לבבך כי ד' הוא בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד וקשה למה נאמר ממעל וכן מתחת מה הי' חסר אם נאמר הוא אלקינו