דברי מהרי"א חלק ב נה

ולשעה קלה יחזור ויבא ויבקש את פקדונו כדי לשחק כמנהג' ומה לי לטרוח ולהניח בתיבה בשביל זמן מועט כזה, כך רשע זה היום עושה המצוה והיום הו' בא וחוזר ומבקש את שכרו והקב"ה נותן לו כרצונו וכו', אבל הצדיק היום הו' עושה המצוה ולא היום הוא בא ליטול את שכרו רק יחפוץ שיהי' לו למשמרת עד בא קיצו עכ"ל ונ"ל להמתיק יותר משל מי שהבטיח לעני ליתן לו מתנה מרובה וכשבא לתבוע חלקו ומתנתו א"ל לך ושוב ומחר אח"ז הרבה בשוק האחרון אתננה לך, שוב אין מאמין בו שיתן לו מאום, וגם אם בא זה בשכרו ודוחהו מלשלם לו, כ"ש שיותר ירא שיפסיד את שלו כי שמ' הוא מהתל בו, וכל חפצו ומגמתו הוא רק שישלם לו על אתר, אפי' שיניח לו קצת מקרן ניחא לי' בהפסד קצת, יותר מבהרווחת זמן, כי אולי יופסד מכל וכל שכרו משלם כנ"ל וניחא לע"ד לתרץ בזה הקושי' גדולה שתמהו איך אפשר לשלם לרשע בעוה"ז שכרו מעוה"ב, הרי אז"ל יפה שעה א' מקורת רוח בעוה"ב מכל חיי עוה"ז, ונ"ל כי הקב"ה עושה כרצון איש ואיש, ולרשע שאין מאמין על שכר עוה"ב אח"ז, הוא רוצה לותר מקצת שכרו וניחא לו רק טובות עוה"ז בשכרו ע"ד שאז"ל בוצינ' טב מקרא עי' רש"י ר"פ הכותב ודטבא לי' עבד לו הקב"ה ותיבת פניו פי' רצון כמ"ש ישא ד' פניו אליך ומניעת רצון נקרא סתירת פנים עו' בפתיחה לס' המקנה וא"כ ה"פ וידעת כי ד"א וכו' ה"נאמן שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצותיו וכו' ר"ל לאוהביו הוא נאמן לשלם שכר והם מאמינים אינם רוצים בשכר עוה"ז וקב"ה נושא להם פנים עושה כרצונם לטוב להם שומר להם הברית והחסד וכו' לא כן רשעים אבל ומשלם לשונאיו אל פניו בעוה"ז בעודו חי וה"ט אל פניו בשביל שהוא רצונו בכך להאבידו דייקא והל"ל להאבידם לשון רבים לשונאיו שפתח בהם אבל חוזר אשלום על תשלום שכר ור"ל שלכן פני שונאיו רצונם הוא לשלם להם מיד להאבידו דייקא בשביל יראתם שיאבד מהם לגמרי ורוצים הם טפי להפסיד קצת ממנו להאבידו דייקא רק לא יאחר לשונאו אל פניו ישלם לו אם מעט מעט ונעשה לו רצונו ומשלם לשונאיו כרצון איש ואיש כיון שאין נאמן עליהם לזה אמר תו אחר שידעת כי כן מדתו של הקב"ה לכן ושמרת את המצוה וכו' היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם דייקא כפירש"י ודו"ק כנ"ל: עוד נ"ל בהקדים הפ' בתהלים ס"ב אחת דיבר אלקים שתים וכו' ולך ד' החסד וכו' הנה ב"פ הקודם כאן כתיב וצדקה תהי' לנו כי נשמור לעשות וכו' נ"ל עפמ"ש בס' המורה פרק נ"ג משלישי ההבדל בין שלשה שמות חסד משפט וצדקה כי חסד לפנים משוה"ד ר"ל לגמול טוב למי שאין לו חק עליך כלל לכן כל טובה שתגיע מאתו ות' תקרא חסד חסדי ד' אזכיר ובעבור זה המציאות כולי ר"ל המצאת הש"י אותו הוא חסד אמר אמרתי עולם חסד יבנה ענינו בנין העולם חסר הוא ואמר בסיפור מידותיו ית' ורב חסד וכו' ומשפט הוא אשר חייב אותם הדין או טובה או נקמה יקרא שופט כמ"ש השופט כל הארץ וצדקה הוא ממוצע בין חסד ובין משפט לא שורת הדין ולא לפנים משורת הדין לא חייב ולא פטור ממנו רק ראוי ויושר הוא להשלים חק זולתו מפני מעלת המדות כרפוא' מחנן לכל לחונן יקרא צדק כמ"ש צדיק וישר הוא ומפני זה אמר בהשבת המשכון ולך תהי' צדקה כי כשתלך בדרך מעלות המדות כבר עשית צדק לנפשך המשכלות כי שלמת לה חקה וכן והאמין בד' ויחשבה לו צדקה רצה לומר מעלת האמונה וכן אמרו ע"ה וצדקה תהי לנו וכו' עש"ה ולפי זה נ"ל בקיום המ"ע תשלום השכר הוא חסד כי מי הקדימני ואשלם ואין לשום נמצא חק עלי' כלל רק חסד הוא נהמא דכסיפא אבל השכר על קיום הל"ת ראוי הוא ובשם צדקה יקרא ולא מן הדין ומשפט הוא ליתן שכרו על המניעה ומה"ט נ"ל דחה משה למה"ש בשעה שבקשו הם התורה בקיום הל"ת שבה מגניבה ורציחה וניאוף ונקמה ונטירה,