דברי מהרי"א חלק ב נג

הקב"ה רק חלק העלה לבד כנזכר לעיל שהוא נקרא דבר ד' ולא אמירה והנה הרב המורה כתב דירידה ועלי' יאמר בירידת האיש בעיון והיות האיש פונה במחשבתו אל ענין פחות יאמר ירידה וכשעולה לעיין בעולם העליון נקרא עלי' ומזה המין ומשה עלה אל אלקים כי מעולם לא עלה משה למרום אלא עלה עיונו באופן ההשגה וכו' ע"ש בהרב המורה ואם כן הפי' אנכי עומד בין ד' וביניכם בעת ההוא להגיד לכם את דבר ד' דייקא רק חלק הנגלה לחוד שמכונה בשם דבור אבל לא זכיתם לחלק הנסתר גם כן לפי שלא הייתם באהבה עזה גם בעת ההוא שאמרתם נעשה ונשמע ופסקה זוהמתכם כשעמדתם על הר סיני והראי' כי יראתם מפני האש ואלו אהבה במסירת הנפש הוא אין מקום מורא מפני האש ולכן לא עליתם בהר לאמר דייקא ר"ל בסיבת ההר שנפסקה זוהמתכם עכ"ז לא עליתם בעיון מושכלות בדבקות גמור לזכות גם לאמירה חלק הנסתר לאמור דייקא אלא לדבר ד' חלק הנגלה לבד כנ"ל ומה"ט הוצרך הכפי' גם על הנגלה אף שאמרתם נעשה ונשמע אבל ויפתוהו בפיהם וגו' ולבם לא נכון עמו כנזכר לעיל שהרי יראתם מפני האש לכן פנים בפנים דיבר ד' עמכם ודו"ק מאאמו"ר הג' זצ"ל: עוד יובן אנכי עומד בין ד' וביניכם בעת ההיא להגיד לכם את דבר ד' וכו' ותמוה עמדתי הל"ל בעבר ולא עומד בהוה, ונ"ל דרמב"ן פי' להגיד לכם את דבר ד', ר"ל קודם מתן תורה מן כה תאמר וכו' והגבלה וכו' וז"ל אנכי עומד וכו' כי הוא הי' עולה להך ושומע דברי השם ויורד ואומר להם עד שדבר ד' עמהם פנים בפנים, וזה רמז אל כל מה שנזכר בפרש' בחדש השלישי מתחילת כה תאמר לבית יעקב וכו' ויאמר ד' אליו לך רד וכו' עש"ה ולפי"ז פ' זה אנכי עומד וכו' ענינו שכן הי' מקודם הפסוק שלפני זה פנים בפנים דיבר ד' וכו' ובהיפוך מפי' ראב"ע שפי' אנכי עומד וכו' הוא על הסדר הכתוב תחילה הוא דיבר עמכם פנים בפנים ומאותו היום אחר מעמד הר סיני היותו אני עומד בין ד' וכו' ורמב"ן סיים עוד וז"ל והנכון בעיני שירמוז למה שפרשנו שם כי ישראל לא הבינו מפי הגבורה אלא אנכי ולא יהי' לך, ושאר הדברות משה הוא המגיד להם מה שיאמר השם וזהו להגיד לכם את דבר ד' לפרש להם כל דיבור ודיבור עכ"ל, וזהו דעת רמב"ן דלא כרמב"ם בס' המורה פרק ל"ג משני ועיי' בבחיו' פ' יתרו וס' מעשה ד' מזה, וכוונת רמב"ן נ"ל על לשון להגיד לכם דלשון הגדה בכ"מ הו' הרחבה ותוספת ביאור עי' ס' כלי חמדה פ' האזינו ע"פ שאל אביך ויגדך, ובס' ב"ל דרוש ל"ח ד' ז' מח"ש הגדה פירש ודקדוקי דברים וכאז"ל על ותגד לבני ישראל ע"ש, ובראב"ע פ' יתרו על ויגד משה וכו' הגדה בכל מקום דבר חדש, והיינו נמי תוספת ביאור [והאר"י בס' הגלגולים ד' ל"ד על בעל כנפים יגיד דבר פי' הגדה ברמז ובחשאי משמע ולז"א להגיד לכם לפרש להם דבר ד' ולהבינם שאר הדברות מלבד ב' דברות ראשונות, ולפי"ז נ"ל הרי אז"ל במ"ד חזיז על פסוק ישקינו מנשיקות פיהו ריב"ל ורבנן פליגי, רבנן ס"ל כל הדברים שמעו ישראל מפי הקב"ה שאחר כל הדברות כתיב ויאמרו אל משה דבר עמנו ונשמעה, וריב"ל אמר ב' דברות שמעו ישראל מפי הקב"ה ומה עביד לקרא אין מוקדם ומאוחר בתורה אינו מדבר דבר אתה עמנו ונשמעה אלא לאחר שנים ושלשה דברות אנכי ול"י לך וכו' עש"ה, ומשמע דהיינו פלוגת' ראשונים הנ"ל ריב"ל ס"ל כרמב"ם ושאר הדברות לא שמעו מפי ד' כלל ורבנן ס"ל כרמב"ן כולם שמעו מפי ד', אבל ב' ראשונות הבינו מפי ד' כנ"ל, א"כ ה"פ על הסדר פנים בפנים דיבר ד' עמכם בהברת דברים והבנה תחילה שני דברות ראשונות זכיתם לכך, ושאר הדברות אנכי עומד להגיד לכם את דבר ד' שלא הבנתם בלב וביארתי אני לכם כי יראתם מפני האש ולא עליתם בהר