דברי מהרי"א חלק ב מה

אינך חמירו טפי שהם מצוה ויש עליהם שכר בקיומם ואם כן אתי שפיר עיניכם הרואות כי כל איש אשר הלך אחרי בעל פעור אף שלא עבדו עדיין בפועל השמידו וע"כ דאמונה מצות ד"א גם כן ממנין המצות וכיון דמפי הגבורה שמענו לכן חמיר טפי ודו"ק עכד"ק: ותקרבון ותעמדו תחת ההר וההר בוער באש נ"ל עפמ"ש תו' בשבת פ"ח זה לשונו כפה עליהם וכו' אף שכבר הקדימו נעשה לנשמע שמא יהי' חוזרים כשיראו האש הגדולה וכו' וזה שכתב ותקרבון קרבתם את עצמכם והקדמתם נעשה לנשמע ומכל מקום ותעמדון תחת ההר דייקא וה"ט מ' וההר בוער באש – גם זה ממרן אבי הגאון זצוק"ל: וידבר ד' וכו' קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול וכתב אאמו"ר הג' זצ"ל דה"פ לראי' דקול ד' הייתם שומעים וידבר ד' בעצמו אליכם דהרי ראיתם הקול וכמ"ש רואים את הקולות וע"כ קול ד' כי' זה דאל"ה אי אפשר לראות הקול והרי לא ראותם כל תמונה – ענ"ל שלא יאמרו אף שלא ראו כל תמונה מכל מקום הוא גוף וגוי ח"ו רק שהם לא זכו לראותו לז"א קול דברים אתם שומעים והרי למ"ד בפ' חלק נפלו מחנה סנחרב ע"י שגילה להם אזן ושמעו קול שירת מה"ש ומתו וא"כ אתם שומעים קול ד' מדבר אליכם ואתם מזוככים ומכל מקום ותמונה אינכם רואים וז"ש לקמן בסמוך השמע עם קול אלקים מדבר וכו' כאשר שמעת אתה ויחי וז"ש בפ' יתרו ועתה אם שמיע וכו' בקולו דייקא עי"ז והייתם ני סגולה מכל העמים דייקא שיאמרו עליכם מי גוי גדול וכו' השמע עם קול אלוקים מדבר וכו' וכמובן ודו"ק עכד"ק: השמר לך וכו פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך וכו' תמיהא דהל"ל הדברים שר שמעו אזניך ונ"ל דבס' יד יוסף פי' ב"פ וכה"ע רואים את הקולת פירש"י רואים את הנשמע ופי' דהנה ידוע דחוש הראי' מתפעל יותר אצל האדם ממה שיתפעל חוש השמע כי אף אם ישמע אדם איזה דבר לא יעשה בו רושם כמו את אשר יראה בעיניו אמנם הדבר היוצא חוץ מהיקש הטבע לגמרי והוא דבר נפלא מאד אף אם לא יראה מתפעל בו גם חוש השמיעה שיהי' הענין ההוא חקוק על לוח לבו וכמ"ש בחולין פ' המקשה תרי' תמיהי מדכר דכירי והיות שענין הקולות הי' דבר נפלא מאד לכן אמר וכל העם רואים את הקולות ופרש"י שרואים את הנשמע שחוש השמיעה הי' מתפעל אצלם כמי חוש הראוי' ע"ש ועפ"ז פרשתי מאמר דהע"ה פלאות עדותיך ע"כ נצרתם נפשי דאז"ל גרס' דינקתא דכירי ומתקיימת דיותר לסיבה זו כי שכל הקטן מתפעל מאותו דבר שלומד והוא פלא אצלו לכן זוכרו וז"ש פלאות עדותיך וסיבת היותם פלאית היא הנותנת וחייבת שנצרתם נפשי כי מתוך כך שנפלאו ממני נרשמו בנפשי ולא שכחתים שיב מצאתי שפי' מהרי"ט כן עי' בטל אורות בהקדמה ובכלי חמדה ר"פ יתרו וז"ש כאן פן תשכח את הדברים דייקא אשר ראו עיניך דייקא לא אשר שמעו אזניך כי איני דומה שמיעה לראי' אבל העם רואים את הקולות כתוב הטבע מסייע לך שלא תשכח אותם הדברים שראו עיניך דייקא ר"ל לענ"ד לפי די"ל והעם רואים את הקולות לא ראיי' העין קאמר אלא ראי' לביות כמ"ש לבי ראה הרבה חכמה לז"א הדברים אשר ראו עיניך כנ"ל ותחילת ה"פ כפילות השמירה פרשתי דודאי עיקר שמירת אדם הוא לנשמתו שלא תתלכלך בחטא אבל הגוף אין צריך שמירה כל כך ואין אדם נוקף אצבעו אא"כ נגזר וכו' אלא שמחויב לשמור עצמו מעט והכל ביד"ש חוץ מיראת שמים וכתיב שומר פתאים ד' והנה אז"ל כל מקום שנאמר רק מיעוט הוא וז"ש רק השמר לך ר"ל לגופך תשמור מעט אבל ושמור נפשוך מאד ר"ל את