דברי מהרי"א חלק ב מג

ואתם הדבקים בד' אלקיכם חיים כולכם היום איתא בגמ' מה היום אתם חיים אף לעתיד אתם חיים מכאן שתחיית המתים מן התורה ונרא' דאיתא בגמ' שאל מין אחד לר"ע הלא כתיב בתורה אחרי רבים להטות אמאי אין אתם עובדים עבודה זרה וראיתי בספר אחד תירץ על קושי' המין דהנה קיי"ל כל העומד נשרוף כשרוף דמי וא"כ הכא נמי כיון שהקב"ה יחיי' המתים לעתיד לבא אמרינן נמי כל העומד לחיות כחי דמי וממילא לא קשה קושית המין דאם אנו חושבים המתים מאברהם אע"ה עד הווה אנו מרובים מעובדי עבודי זרה אשר לא יקומו בתחיית המתים וזה מרומז כאן ואתם הדבקים בד"א וא"ת אמאי אין אנו הולכין אחר הרוב ועובדין עבודה זרה ע"ז אמר חיים כולכם היום מה היום אתם חיים אף לעתיד לבא אתם חיים ר"ל שתקוימו בתחית המתים א"כ אתם הרוב וז"כ המסורה ישנו עם אחד מפוזר ומפורד ישנו פה עמנו עומד היום ואת אשר איננו פה עמנו היום המן הרשע אמר שישראל הו' מפוזר ומפורד בין העמים כקושית המין כיון שנתפזרו בין האומות א"כ ממילא בטיל' הן ברוב וע"ז אמר המסורה ישנו פה וכו' ואת אשר איננו פה עמנו היום ר"ל גם המתים אשר כבר איננו עוד בחיים ג"כ נחשבים ממילא אנו הרוב ובזה י"ל המסורה ג"פ ואתם, ואתם הדבקים בד"א ואתם פרו ורבו ואתם תהי' לו ממלכת כהנים ולפי הנ"ל א"ש ואתם הדבקים וכו' וא"ת אחרי רבים להטות עז"א חיים כולכם היום אף לעתיד לבא וממילא ואתם פרו ורבו ואתם הרוב וא"כ שפיר ואתם תהי' לי ממלכת כהנים – עוד י"ל הכוונה עפ"י מה דאית' בגמ' ברכות אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה אם נצחו מוטב ואם לאו יזכיר לו יום המיתה וק' דמשמע דע"י זכירת יום המיתה בודאי מנצחו וא"כ למה אמרו מתחילה יקרא ק"ש וי"ל משום דאם יזכור לו יום המיתה יהי' עצוב ואין השכינה שורה אלא מתוך שמחה וכן פי' המפורשי' החיים והמות נתתי לפניך ובחרת בחיים דהיינו אם יפתך יצרך אז ינצחו ע"י חיים דברי חיים התורה וק"ש אבל לא במות וא"כ מי שרוצה לדבק א"ע בהקב"ה אז צריך לנצח אותו ע"י חיים וז"כ הכ' ואתם הדבקים בד"א אז חיים כולכם היום צריכי' לנצחו ע"י חיים מאאמו"ר הנ' זצוק"ל: פ' ואתחנן פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל וכו' ופן תשא עיניך וכו' ונדחת וכו' ועבדתם אשר חלק ד"א וכו' תחת כל השמים ואתכם לקח ד' ויוצי' אתכם וכו' ותמו' מדוע פלגינהו בתרתי בבא, ב' תחיל' אמר תשחיתון ואח"כ ונדחת, ועוד אשר חלק תמו' והל"ל להאיר להם, ד' המשך ואתכם לקח ד' וכוי ונ"ל דאאמו"ר הג' זצ"ל כ' במד' ויקרא הק' כתי' א"ר להטו' מ"מ אין אתם משוים עמנו לעבוד ע"ז, ונ"ל תי' דאית' בפסחים ר"פ האשה ישראל קנין א' שנא' עם זו קנית ונ"ל ז"כ רש"י ב"פ פנים בפנים וכו' הלוקח עצמו מדבר עמכם, ותמו' דהל"ל המוכר עצמו, אבל א"ש שאנו קנין לד', וזכה בנו ע"י שגאלנו ממצרים, וגם נתן לנו רכושם, וא"כ הוא הלוקח, עם זו קנית דייק', והש"ס בב"ק ב"פ הפרה פריך ונחזי אי דמי' כדי' לכדי' וכו' אלמא דתלי' בדמי המקח, אף נגד הרוב, אי דמי נכסת' לנכסתי, וא"כ לק"מ א"ר להטות, כיון דקנה אותנו ד' בדמים מרובים כדי לקבל אלהותו, וזהו לדעתי אנכי ד"א, וא"ת א"ר להטות, לז"א אשר הוצאתיך מא"מ, ושם נאמ' ולקחתי אתכם לי לעם דייקי, אני הלוקח אתכם בדמים, עם זו קנית בדמי הפדיון נגד הרוב וכו' עכ"ד, וזה"ש פן תשחיתון דייק' דרך השחתה בלי שום טענה ועשיתם לכם פסל כמו בל תשחית דדווק' דרך השחתה כי לא ראיתם כל תמונה ביום דבר ד' אליכם בחורב, וא"כ הוא רק להכעיסו, לז"א על ע"ז באופן זה, ונשמרתם מאד לנפשותיכם, ור"ל כמ"ש בסמוך אח"כ השמרו לכם וכו' ועשיתם פסל תמונת כל דייק' על אופן הנ"ל