דברי מהרי"א חלק ב לז

משה לבא אמר לו הקב"ה אם אעבר' נא אתה מבקש דהיינו שמותר לך לעבור לא"י משום שהגזירה נתבטלה בשביל שמת אהרן וצ"ל שגם צדיקים נקראים אחר מיתתן מתים אז בטל סלח נא כי משם ראינו שצדיקים נקראי' חיים מאאמו"ר הג' זצוק"ל: עוד נ"ל בהקדים מאמר הפליאה א"ל הקב"ה למשה חכם אתה ואתה רוצה לכנוס לא"י, וכ' אאמו"ר הג' זצוק"ל לפרש וז"ל נ"ל עפ"י הגמ' ספ"ק דסוטה מ"מ נתאוה מרע"ה וכו' כדי שיתקיימו כולן על ידי, א"ל הקב"ה כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר מעלה אני אליך וכו' וק' הרי אסור לעבוד ע"מ לקבל פרס, וצ"ל שכר הרוחני הוא השגת מושכלות כעצמות הבורא, וסודות התורה, שהי' כולה שמותיו של הקב"ה, זהו ששכר מצוה מצוה, ולזה נתאוה משה, וראיתו להג' בס' חוות דעת בהקדמה ז"ל מרגל' בפומיי' דרבנן לקרות להחכם בשם ת"ח, היות שאין ראוי להקרא חכם, רק הבורא ית' שהי' עצם החכמה, ואינו מקבל ומושפע מזולתו, וק"ו מי ששכלו מורכב בחומר, הו' ילאה תמיד מלהשיג הדבר בשלימות, כי החכמה בלתי תכליתית, ולא יכולה כ"א הבלתי ב"ת, והוא הבורא ית"ש משא"כ האדם שהי' בעל תכלית, צריך הוא תמיד להשלמת זולתו, כמ"ש בפ"א איז' חכם הלומד מכל אדם, ולכן קראוהו בשם ת"ח עכ"ל, והנה בהספודו של משה, אמר הקב"ה עליו, והחכמה מאין תמצא, ופי' השל"ה דאותיות הנעלם משם משה כזה, מ"ם שי"ן, ה"א הם אותיות מאי"ן, ואז"ל מ"ט שערי בינה נמסרו למשה שנאמ' ותחסרהו מעט מאלקים, וזכה לזה ע"י שעשה עצמו כאילו אינו כמ"ש בזכות ויסתר משה פניו, זכה לקירון עור פניו, וזה"ש והחכמ"ה מאו"ן תמצא, ואית' במס' נדרים שהקב"ה נתן לו התורה במתנה, ובמד' איתא משה מסר נפשו על התורה שנאמ' לחם לא אכל וכו' ונקראת על שמו שנאמ' זכרו תור' משה עבדי, גם אז"ל כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש אפילו דקדוקי סופרים, הראה הקב"ה למשה בסיני, וא"כ מרע"ה שנקרא התור' והחכמה על שמו, והוא צינור החכמה, פשיטא שראוי הו' להקרא בשם חכם, ולא ת"ח, וכיון שאחז"ל אוירא דא"י מחכים, וגם בעשיי' המצותו ההשגה בסודם, יותר גדלה מעל ידי ידיעתם בלבד, נתאוה משה לכנוס לא"י, כדי להשיג נר מצוה ותור' אור בתכליתן, ע"י עשי' במקום הראוי, והקב"ה א"ל הריני מעלה עליך כאילו עשיתם, ותשיג תכליתן עכ"פ, והן הן דברי המד' שא"ל ד' למשה חכ"ם אתה דייק', שעליך נאמ' והחכמה מאין תמצא, ותורה נקרא על שמך, ואתה רוצה לכנוס לא"י כדי להשיג אורות המצות, הוא הו' שכר הרוחני ע"י עשייתן במקומן, כיון שחכם אתה ולא ת"ח תשיג כמו כן כאלו עשיתם, וא"צ לכנוס לא"י, ואמר החכם עיניו בראשו וכסיל וכו' נ"ל וכדומ' לו שכ"ה במד' עפ"י מארז"ל איזו חכם הלומד מכל אדם וכו' וזהו גדר החכם שהוא יודע ומשער בנפשו שלא הגיע עודינו לתכלית החכמה, וכמאמר החכם, התכלית שנדע ממה שלא נדע, וכל עוד שמוסיף לקח, יותר ויותר משתוקק להגיע לתכליתה כי נודע לו כי עדיין הוא מבחוץ, וזה"ש החכם עיניו בראשו, כל זמן משער בנפשו שעודינה בהתחלה הוא, אבל הכסיל נאמר עלי' עיני כסיל בקצה הארץ, חושב בדעתו שכבר הגיע לתכלית החכמה, עד קצה האחרון וא"צ ללמוד יותר, לכן בחשך הולך ונשאר כסיל הו', עכ"ד קדשו של מרן אבי זצוק"ל וש"י, והנה הראב"ע פ' אתה החלות להראות וכו' באופן זה, שכה אמר מרע"ה שכל מה שראה עד עכשיו, ל"ה כ"א התחלה, מפני שאין קץ לנפלאות השי"ת, והר"ן בי"ב דרשות בדרוש ואתחנן הק' עלי, וכ' שאין פירושו מספיק, שאם כל מה שראה ט"ע לא היתה כ"א התחלה, איך יהי' גמרו של דבר באעבר' נא ואראה וכו' ע"ש, ונ"ל לפמ"ש בהנ"ל לק"מ דעל ראי' שכלית במציאות ד', התפלל משם ונתאווה לכנוס לא"י, שיזכה להשיג ע"י קיום המצות, לכן אמר אעבר' נא וארא"ה וכו', ועל