דברי מהרי"א חלק ב לד

לנו כל הימים דייקא בעוה"ז ובעוה"ב ע"ד כל ימי חייך להבי' לימות משיח ה"נ כן אבל אמר ודאי מן הדין מספיק לתשלום השכר על עשיית כל החוקים לחיותינו דייקא כהיום הזה דייקא ולא כל הימים גם בעוה"ב רק בעוה"ז דיין שאני מזריח עליהן אורה וכל עמל אדם לפיהו, וז"ש לחיותינו אבל וצדקה תהי' לנו כי נשמור וכו' לפני ד"א דייקא בעוה"ב שכר ההוא צדקה הוא ולא מה"ד ממש כאשר ציונו דייקא כמו גוף המצות שציונו שהי' צדקה וחסד ולא מה"ד וז"ש בפ"א שכר מצוה מצוה ר"ל השכר חסד הוא כמו המצוה ואאמו"ר הג' זצ"ל כתב וז"ל נ"ל עפמ"ש הר"מ בפיה"מ סוף מכות על מאמר רצה ד' לזכות ישראל לפיכך הרבה להם וכו' מעיקרו האמונה בתור' כי כשיקיים אדם מצוה מתרי"ג מצות כראוי וכהוגן ולא ישתף עמה כוונה מכוונת העולם בשום פנים אלא שיעשה אותה לשמה מאהבה הנה זכה בה לחיי עוה"ב וע"ז אר"ח כי המצות בהיותם הרבה אי אפש' שלא יעשה אדם בחייו א' מהן על מתכונתה ושלמותם ובעשותו אותו המצוה תחיה נפשו באותו מעשה וכו' עש"ה וזה"ש ויצנו ד' וכו' כל החקים האלם וכו' ר"ל תרי"ב לטוב לנו כה"י לרבות עוה"ב [וכמ"ש אני לעיל] והרבה כ"כ כדי לזכותינו לחיותינו כהיום הזה שנוכל לבחור מהם איזה מצוה שיהי' כי וצדקה תהי' לנו שכר עוה"ב רק כי נשמר לעשות את כל המצות הזאת דייקא בחד מצוה בעשותינו אותה כולה כל המצוה דייקא במתכונתה ושלומותה וגם לפני ד"א דייקא וכאשר ציונו דייקא לא בכוונה זולת זה ולא לשום פניו' בעולם נזכה בה לשכר עוה"ב לכן הרבה כ"כ לחיותינו כנ"ל ודו"ק: עוד כתב אאמו"ר הג' ז"ל עפמ"ש הרמ' ריש פיאה בשכר מה שאחרים למידים ממנו יש לו פירות בעוה"ז ושכר גוף המצוה יש לו קרן לעוה"ב וז"כ ויצונו ד' לעשות את החקים ליראה את ד' וכו' ר"ל בפרהסיא שילמדו אחרים ממנו ליראה וכו' לטוב לנו כל הימים כנ"ל לחיותוני כהיום הזה פירות, וצדקה תהי' לנו וכו' המצוה הזאת דיוקא לפני ד"א דייקא אף בסתר שאין גלוי רק לפני ד"א עכד"ק של מרן אבי ז"ל: ממרן אאמו"ר הג' זצוק"ל אתה החילות וכו' רב לך וכו' יובן לענ"ד בהקדים דעת הרמב"ם בס' המורה פרק כ"ז כ"ח משני ואחריו החזיק הגאון בתשו' הר"ש בן רשב"ץ דהעולם אף שהוא מחודש וכל ההויים נפסדים עכ"ז ברצון הקב"ה תלוי לקיימו וכבר העיד דהע"ה ברוה"ק יסד ארץ על מכוניהו בל תמוט עולם ועד ופירושו ע"כ נצחיית כמ"ש ד' מלך עולם ועד והק' הרמ' ממאחז"ל שית אלפי שני הוי עלמא וחד חרוב ונדחק לפרשו לא הפסד והעדר המציאות לגמרי כוונו אלא על צירה אחת ע"ש ועוד הוקשה לו מכמה כתובים ולהיות ראוי כן דבכל מ"ב כתיב ויעש ד' וכתיב כי כל אשר יעשה האלקים הוא יהי' לעולם עליו אין להוסיף וכו' מה הוא קיים נצחיי' אף מעשיו וכו' לכן נ"ל לתרץ קושי' הר"מ וסייעתו על דרך האמת לע"ד הנה כתיב כי אעשה כלה בכל הגוים ואותך לא אעשה כלה וכתיב ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי ונ"ל לבאר טעם הדבר כי הנה חז"ל בפ"א דאבות הניחו על ג' דברים העולם קיים על האמת וכו' יובן עפי' המדרש בב"ר פ"ח סי' ג' חסד ואמת נפגשו וכו' חסד אמר וברא אמת אמר אל יברא שהעולם כולי קטטה וכו' מה עשה הקב"ה נטל אמת והשליכו לארץ וכו' אמרו מה"ש לפני הקב"ה אתה מבזה תכסיס שלך תעלה אמת מן הארץ הה"ד אמת מארץ תצמח וכו' עכ"ל וא"כ העולם קיים על האמת ר"ל נברא אבל היות קיים לעולם ועד על האמת נ"ל לבאר דאמרו חז"ל חותמו של הקב"ה אמת ופ' קדמונינו משום דאותיות א"מת במ"ק הוא ט' ואות מ' בהכפל כמה פעמים מנין מ' במ"ק נשאר לעולם ואין לו חילוף ושינוי משא"כ בשאר אותיות והקב"ה חי וקים לנצח לכן חותמו אמת ופירשתי בזה פ' ראש דברך אמת וכו ר"ל התורה תחילתה