דברי מהרי"א חלק ב לג

לכנס לא"י כמ"ש לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ וכו' יען לא האמנתם בו וכו' וא"כ ה"פ ואתחנן אל ד' בע"ת ההי"א לאמר כנ"ל בשביל שמיתתו בעת ההוא בשבת פן יחשדוהו דמת בעונש וגם זייף בתורה לא תבערו וכו' והשיב לו הקב"ה ר"ב ל"ך ר"ל הרי נשלמו שנותך מיום ליום בע"ש ויום א' תוספת היא על שנותך, מזה כי ר"ב לך, מוכח שאינו מיתת עונש כלל, אבל עונש על המים הוא עלה ראש הפסגה וראה בעיניך כי לא תעבור את הירדן הזה דייק ותו לא, וזה"ש משה ר"פ וילך בן מאה ועשרים שנה אנכי היו"ם דייק' ר"ל בע"ש בוי"ו אדר וא"כ מה שאחיה עוד יום א' היא תוספ', וא"כ אינו מיתת עונש, אבל עונשי על המים הוא זה וד' אמר אלי יר' הוא וב"ד לא תעבור את הירדן הזה דייק' כנ"ל – אמנם חז"ל בפ"ק דסוטה ד' י"ג א"ר לוי ברב בישר רב לכם ברב בשרוהו שנאמ' רב לך ופרש"י שם דחוק, ונ"ל לבאר כוונתם בס"ד וגם כוונת משה במ"ש רב לכם, להיות כי אמרו כולם קדושים ופי' רז"ל בתנחומ' כלם שמעו בסיני אנכי ד"א וכו' ותמו' מאי בעי בזה ונ"ל דהא באמת כבר זכו משה ואהרן ט"ה בכהונה ומלכות בשכר היראה כמ"ש בפ' ויעש להם בתים, אין מקום לטענת קרח, אלא דקיי"ל שכר מצוה בהאי עלמא ליכ' אמנם כבר פי' המפורשים המד' כ"מ שישראל אוכלין בעוה"ז אין אוכלין אלא בשביל אמונה ר"ל משום דשוכר פועלים ע"י שליח ליכ' משום בל תלין, אבל אנכי וכו' מפי הגבורה שמענו, ותור"ה ציוה לנו משה וכו' ואיכ' גבי אמונה משום ביומו תתן שכרו, וא"כ אפשר זהו טענתם כיון דזכות אמונה דייק' הוא דאיכ' בעוה"ז ולא שכר שום מצוה זולתו א"כ כולם שמעו מפי הגבורה דייק' אנכי ולא יהי' וכו' ואיכ' בל תלין, ומדוע תתנשאו וכו' בשכר היראה, איברא דז"א דהא משה שמע כל המצות מפי ד' עצמו וגם על היראה שייך גבי' שכר בעוה"ז וכמ"ש באמת ויעש להם בתים, והנה חכז"ל במס' מגילה אמרו בפ' מה ד"א שואל מעמך וכו' אין לגבי' משה יראה מלת' זוטרת' הי' ופי' מפורשים לפי שהי' עניו מאד, וידע בעצמו שהוא שכר היראה ויעש להם בתים לכן הי' מלתא זוטרת' בעיניו כמובן א"כ נ"ל זכו תשובתו ר"ב לכם בני לוי ר"ל אתם קדושים במצות גדולות אשר נאמר בשכרם מה רב טובך וכו' אבל אני שכר היראה דזוטר' וכו' עכד"ק של מרן אכי וצוק"ר: ויצונו ד' וכו' וצותה תהי' לנו וכו' כאשר צונו ותמו' טוב' וגם כל המצוה שאמר לי יחיד ונ"ל דאיתא שכר מצו' בה"ט ליכ', אמנם שכר היראה קרא כתיב טרף נתן ליריאיו, וכ' ויעש להם בתים וכו' משום ותראינה המילדות וכו' וא"כ ה"פ ויצונו ד' וכו' ויראה את ד"א לטוב לנו כה"י להחיותינו כיום הזה שכר היראה בעוה"ז לטוב לנו דייק' ע"ד ויעש להם בתים ותרא אותו כ"ט הוא, לחיותינו וכו' דייקא ע"ד טרף נתן ליריאיו, וצדקה תהי' לנו כי נשמו וכו' כל המצוה ר"ל כולן לבד מוראה לפני ד"א דייק' אזי תהי' לנו צדקה בשכר הצפון בעוה"ב בעת שנעמוד לפני ד"א עמו במחיצתו לפני ד"א דייק', כאשר ציונו דייק' ר"ל כמו שהיינו לפני ד"א בזמן הציוו בסיני שנגלה עלינו ממהקב"ה, עוד נ"ל דאיתא במד' קהלת בפ' מה יתרון וכו' שיעמ' תחת השמש, דיין שאני מזריח עליהן אורה, ובויקר' רבה פ"ד דרשי כן כל עמול אדם לפיהו ע"ש, והכונה אם יבא אדם לידי חשבון עם הבור' ית' מהו המותר שישאר לו לקבל בשכר עמלי, במקום הנאת זריח' השמש או מזונותיו כי זהו בלבד יספיק לתשלו' שכר מעשי' כולם, עי' דרשות מהר"י מינץ דרוש א' נעלם ממנו דברי מדרש הנ"ל ואיתא בתויו"ט רפ"ז דברכות דה"ט דברכות התורה בשם ד', משים דנתינת התור חסד ורחמים הו' ואין הדין נותן לזה, ולא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום, משא"כ ברהמ"ז על האכילה עש"ה ודפח"ח וז"ש ורצונו ד' וכו' כל החקים וכו' לטוב