דברי מהרי"א חלק ב לב

ואת ידך החזק' וכו' וכגבורותיך וכו' ממש כפסוק סיום התורה הנ"ל, רומז על שבירת הלוחות, וז"ל התנחומא ס"פ עקב וגברו ידיו ושיבר הלוחות, לכן ייחס לשבירתן יד החזקה, והסכים ד' על ידו כמ"ש אשר שברת כדי לעשותן כפנויה, וע"כ משום דעל שבכרת לא הוזהרו קודם מ"ת, ולכן אעברה נא וכו' וא"ל הקב"ה ר"ב ל"ך דייק' ר"ל גם בלא זו שנשא עמרם אביך את דודתו ד"י ל"ך במה שאתה עשית וי"ו עונות כנ"ל לכן אל תוסף דבר אלי יכו' והיינו דקאמ' ויתעבר ד' בי למענכם שבכלל עונותיו דא"ל רב לך הן מה שזלזל הוא בכבודם כנ"ל עכד"ק שר אבי זצוק"ל – גם זה ממרן אבי הג' זצוק"ל בילקוט ואתחנן וכו' זה"ש תחנונים ידבר רש וכו' משה אמר יכתב סרחוני שלא יהי' הבריות אומרות דומה שזייף משה בתורה או שאמר דבר שלא נצטווה, משל למלך שגזר ואמר כל מי שאוכל פני שביעית יהי' מחזרין אותו בקומפין הלכה אשה אחת בת טובים וכו' א"ל בבקשה ממך המלך הודיע סרחוני שלא יהי' בני המדינה אומרים דומה שנמצ' בה דבר ניאוף וכו' א"ל הקב"ה הריני כותבה שלא היתה אלא על המים שנאמר כאשר מריתם פי וכו' וק' מהי תיתי לומר דזייף בתור', טפי הל"ל נואף ח"ו וכיו"ב כמו במשל, גם מהו זה"ש וכו' וגם קרא ק' מאי בעת ההיא ומאי לאמר וכו' ונ"ל דאית' קושי' בס' שמע שלמה הובא בהקדמת ס' ויקהל משה איך מתים בשבת והא קיי"ל אין עונשים בשבת מקרא לא תבערו ועי' מג"א סי' שליט ותי' דמית' עונש באמת ליכ' בשבת רק מיתה טבעיית עש"ה: ולענ"ד י"ל דה"ט דשאל דהע"ה הודיעני ד' קיצי וכו' שביקש לידע יום מיתתו משום שהנביא כבר בישר לי גם ד' העביר חטאתך וכו' וביקש למות בשבת כדי להודיע שלא חטא, אמנם במרע"ה שמת בשבת והי' מיתת עונש כמ"ש יען האמנתם וכו' קש' איך עונשים בשבת וצ"ל כיון שמת בנשיקה, ע"כ לא מיתת עונש מת אלא שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים וכו' עי' ספ"ק דסוטה, וא"כ חשש משה אחר שידע יום מיתתו בשבת, שמא יאמרו עליו שמת משום עונש, וממילא זייף בתורה במ"ש לא תבער בכל מושבותיכם שלא לענוש בשבת, לכן ביקש להודיע סרחונו, וזה"ש תחנונים ידבר רש, ומה דיבר ועל מה ביקש, ומפרש סיפ' דקר' ועשיר יענה עזות שיאמרו הבריות עליו דברי עזות שחטא חטא גדול ונענש וגם זייף בתורה כנ"ל לכן ואתחנן אל ד' בעת ההיא דייק' בשביל את ההי"א וכתיב הו"א היינו שבת אות הי"א כי בו שבת וכו' לאמ"ר ר"ל אחרים יאמרו עליו כנ"ל, לכן ואתחנן וכו' לאמר דייק' ד' יאמר לאחרים ויודיע סרחוני, וא"ל הקב"ה הריני כותבה שלא היתה אלא על המים, ול"ה עונש אלא מצדך ר"ב ל"ך דייק' אצלך הוי חטא, – עוד נ"ל רב לך וכו' עפ"י קו' מהרש"א בח"א בקדושין הא אם נולד בז' באדר כבר נשלם השנה ביום וי"ו אדר, והוא מת בז"ן אדר שכבר התחיל שנה אחרת והרי הקב"ה ממלא שניתיהם ש"צ מיום ליום יעי' מש"ל מזה, וכעת נ"ל דאית' הני שני דנפלים מאי עביד בהו הקב"ה חולק אותם לצדיקים, א"כ נ"ל דדייקו חז"ל באמרם שהקב"ה ממלא שניתיהם ש"צ מיום ליום, היינו שנותיהן דייק שני דורות הקצובים להם, אבל התוספת כמה שהוא ולשין חולק אותם לצדיקים משמע מלשון חלוקה דאפי' שנין דנפל א' חולק אותם לכמה צדיקים, ובזה נ"ל לתרץ קוש' מפורשים כיון שמת משה בשבת, איך כתב היום מלאו ימי ושנותי בשבת, אמנם נ"ל כיון דבאמת נשלם השנה מיום ליום ביום וי"ו אדר, והו' ערב שבת, וכתב שפיר בו ביום היו"ם דייק' מלאו ימ"י ושנותי הקצובים לי, והקב"ה הוסיף לו יום א' משני נפלים כנ"ל, וא"כ אין מקים הו' לחשד שזייף משה בתירה ח"ו כיון שהוא מת בשבת מיתה ע"י עונש כנ"ל, ז"א דאילו מת בעינם ל"ה הקב"ה מוסיף לו יום א' על שנותיו כנ"ל אלא דעונש על החטא דמי מריבה ל"ה במיתה, אלא במה שלא עבר את הירדן