דברי מהרי"א חלק ב כט

ממה"ש לפי שישראל מעריצים נמי רשאים להזכיר השם אחר שני תיבות משא"כ מה"ש כנ"ל אמנם במ"ר בפ' האזינו איתא מה"ש אחר ג' תיבת וישראל ומרע"ה אחר כ"א תיבות א' משבעה ממה"ש ונ"ל טעמו משום שיצה"ר מעכב הקדושה אצלינו ויש לו שבעה שמות ליצה"ר וג"פ ז"וון לכן אחד מז' ממה"ש שאין להם יצה"ר לעכב הקדושה ולכן בנוסח נעריצך מזכירין השם אחר כ"א תיבות ולפ"ז ע"כ גם כאן שהתחיל משה בשבח המקום ע"כ לא הזכיר את ד' אלא עד אחר כ"א תיבות וי"ל נמי טעם למספר כ"א קודם כי השם א"היה הוא קודם לשם הוי' ממעלה למטה והוא בגימט' כ"א וזש"ה ואתחנן אל ד' בעת ה"היא דייקא אחר כ"א תיבות במספר השם הזה אותיו' ה"הוא אז התחלתי לאמר ד"א אתה וכו' להזכיר את ד' כנ"ל – עוד נ"ל בכוונת הפסוקים ואתחנן ד"א אתה החלות וכו' רב לך וכו' ונ"ל דאיתא בילקוט אמר הקב"ה על שאמרת והן לא יאמינו לי לכך הן קרבו ימיך למות ולכאור' תמוהא הלא מבואר באר היטב בתוה"ק שסיבת מיתתו הי' בשביל מי מריבה שנאמר יען לא האמנתם בי להקדישני ותי' בס' כלי יקר ומפ' יען לא האמנתם לשון הפעול שלא גרמתם להחזיק את ישראל באמונה כי אם רק דברו אל הסלע היו מחזיקים את ישראל באמונה וכפי' רש"י אך ע"ז הי' למשה להשיב שלא פעל בזה עולה כי לא עלה על לבו שזרע אבותינו הקדושים יהיו צריכים להחזיקם באמונה אבל כיון שהו' עצמו אמר והן לא יאמינו בזה גילה דעתו בעצמו שישראל צריכים להחזיקם באמונה מעתה הוא נענש בשביל מי מריבה כי שוב אין להשיב כנ"ל ודפח"ח אמנם לענ"ד אם לדון יש תשובה, ונקדם לפרש פסוקי תהילים קמ"ה דור לדור ישבח מעשיך וכו' הדר כבוד הודך ודברי וכו' אשיחה ועזוז וכו' וגדולתך אספרנה ותמי' מלבד כפל ענין עוד תמו' השינוי פעם אחר פעם, תחילה מדבר בנסתר מרבים וסיים במדבר בעדו, ונ"ל עפי' שכבר כתבתי שהחוקרים פליגו באיזה נס יותר יקר וגדולה להשם ית' אם בחידוש דבר היוצא מחק הטבע כי הריס' הטבע הוא מורה עוצם יכולתו ית' או בחידוש הדברים בחקי הטבע הקיימים שזה מורה יכולתו וגם בחירתו השכלית ר"ל חכמתו ית' עו' בגבעת המורה בפ' ס"ו לראשון ושם בארה הרב המור' דמצוות וקיום הטבעים כולם נקראים הם בשם מעשה השם כמ"ש תהילים סי' ק"ד אחר שזכר כל הטבעים מצמח ובע"ח ורוחות ומטר וכו' אמר מה רבו מעשיך ד' וכו' ע"ש ועי' מש"ל מזה והנה כוונת דהע"ה הי' לשבח להקב"ה ולפרסם גדולתו ית' בכל אופני הניסים וכשראה אנשי דורו נתנו יקר וגדולה לד' יותר ב"א מאופני הניסים האלו על השני' היא אחז לשבח ולפרסם הצד השני מהניסים, והנה שידוד הטבעיים נקרא בשם נפלאות וכן נוראות עי' רד"ק ע"פ נוראות על י"ס בתהילים ק"ו וכתיב נורא תהלות עושה פלא וזה"ש אם ראיתי דור לדור ישבח מ"עשיך וכו' אזי אני הדר כבוד הודך ודברי נ"פלאותיך אשיחה אני אפרסם הניסים בהרוסת הטבע ואם המה עזוז נוראותיך יאמרו אזי אני וגדולתך אספרנה עד"ה גדולים מעשי ד' מה גדלו מעשיך ד' ניסים בחקי הטבע הקיימים וא"כ אפוא אותו הנס שהי נעשה בדברם אל הסלע ונתן מימיו גם שהי' בשידוד הטבע בין שיה' בקיום הטבע הרי כבר נתפרסמו ב' אופני הניסים אז לישראל ע"י יציאתם ממצרים ובקיעת י"ס והורדת המן וכיו"ב ולא נסתפק משה בהם שצריכים להחזיקם באמונה משא"כ מאז עודם בשיעבוד ולא ראו שום נס עדיין החזיקם שאין מאמינים אמנם כיון שהקב"ה גזר אומר יען לא האמנתם בי להקדישני ע"כ ה"ט דקמי' קב"ה גלי' שאילו דברו לסלע הי' קידוש השם גדול וחיזוק אמונה ביותר ולפום גמלא שיחנו ר"ל לפי גודל צדקו של מרע"ה גם זה נחשב לו לעון אשר חטא במניעת הדיבור, מאחר שהדבר נוגע לחילול ד' וביומא פ"ו איתא ה"ד חילול השם א"ר כגון אנא