דברי מהרי"א חלק ב רעג

האפיקורסים שהוא דרך הטבע ואין כאן שום נס ח"ו, כי מבואר בספרי המחקרים (עיין בספר הברית) כי יש בים גאות ושפל (עבבע פלוהט) וכשנכנסו ישראל אל הים היה בזמן השפל, וכשמצרים נכנסו היה בזמן הגאות ולכך נטבעו, והנה באמת מהא גופא שאנו רואים רשעים כאלה חיים בעולם מוכח שהקב"ה מנהיג העולם דהרי מן הראוי היה שרשע כזה ימות מיד, אלא הקב"ה רב חסד מאריך אפו ממנו ונותן לו חיות וקיים בעולם. וז"כ הילקוט אמר הקב"ה לרשעים "אני אמרתי ויהי כן" דהיינו שהעולם יתנהג ע"פ דרך הטבע, "ואתם אמרתם לא כן" דהיינו אתם אמרתם דאילו היה בורא ומנהיג לעולם לא היה צריך להתנהג ע"פ דרך הטבע אלא בדרך נס, "אני אמרתי לא כן" פי' אני אמרתי בקריעת ים סוף שהוא אינו ע"פ דרך הטבע, "אתם אמרתם כן" ר"ל אתם אמרתם שזה גם בדרך הטבע, "חייכם" דהיינו מחייכם מהא גופא שאתם חיים תראו ש"לא כן" שאין העולם מתנהג בטבע, שהרי נאמר לא כן הרשעים כי אם כמיץ אשר תדפנו ריח, ומהראוי היה שתתחייבו מיתה ומ"מ אני מאריך אפי ומוכח דיש בורא ומנהיג. ה אמרי האזינה ה' בינה הגיגי הקשיבה לקול שועי מלכי ואלקי כי אליך אתפלל. נראה לבאר עפ"י קושית העקידה למה צריך האדם להתפלל ולבקש צרכיו הלא ה' יידע מחשבות בני אדם וא"כ ממ"נ אם הוא ראוי לכך בלא תפלה נמי יתנהו השי"ת, ואם לאו מאי מהני כלל תפלתו, ותירץ דבתפלה גופא שמקבל עליו אחדותו יתברך ומהללו ומשבחו ומכיר עצם גדולתו יתברך וגם שהוא משגיח בתחנונים, עי"ז גופא זיכה שיקבל תפלתו עש"ה, ובזה מבואר מה שאומרים בסוף התפלה יהיו לרצון אמרי פי אף כי והגיון לבי לפניך ואין אתה צריך לתפלתי, לז"א ה' צורי וגואלי, כלומר לפי שע"י התפלה גופא אני מכיר שאתה צורי וגואלי ובזה אני זוכה שתמלא בקשתי, יזה כוונת דהמע"ה אמרי האזינה אף כי ה' בינה הגיגי ואין צריך לאמרה אבל בכל זאת הקשיבה לקול שועי מלכי ואלקי כי אליך אתפלל כלומר לפי שבזה אני מכיר כי אתה מלכי ואלקי. ח מפי עוללים ויונקים יסדת עוז. נ"ל דהנה האפיקורסים אומרים הא דאסר לנו הקב"ה חזיר ובשר בחלב וכדומה, הוא רק מפני שהוא מזיק לגוף, ולא מפני שהקב"ה רוצה לזכות אותנו במצוות, והנה יש להביא ראיה נגד דעתם הנפסדה מהא דאמרינן [יבמות קי"ד ע"א] קטן אוכל נבילות אין ב"ד מצווין להפרישו, ואלו היה הטעם מפני שהוא מזיק לגוף, כ"ש שהוא מזיק לקטנים ולמה אין מצויין להפרישו, אלא ע"כ שהקב"ה רצה לזכות את ישראל לכך הרבה להם תורה ומצוות, וז"ש "מפי עוללים ויונקים" ר"ל ממה שאנו רואים דקטן או"נ אין ב"ד מצווין להפרישו "יסדת עוז" ואין עוז אלא תורה (שהש"ר ב. י). שהתורה לא באה רק לזכות את ישראל. י למה ה' תעמוד מרחוק תעלים לעתות בצרה. ונ"ל דהנה שם הויה מורה על רחמים אבל אם הוא בא ב' פעמים כגון ה' ה' הוא מורה על דין, וא"כ קשה למה בי"ג מדות הרחמים מתחיל ה' ה' ב' פעמים שהוא מורה על דין, ומפני מה נחשבים עם מדות הרחמים, וי"ל עם מה שכתב הרא"ש (סוף פ"ק דר"ה) וז"ל ובמגילת סתרים דרבינו נסים גאון אינו מונה השם הראשון [בין י"ג מדות], שיש פיסוק בין שני השמות ואינם נקראים כאחת] וה"ק קרא ויקרא הקב"ה ששמו השם קריאת ה' אל רחים וחנון עכ"ל. ולפי"ז ליכא באמת רק שם אחד שהיא מורה על רחמים. וז"ש למה ה'