דברי מהרי"א חלק ב רעב
Divrei Mahari part 2 272 · דברי מהרי"א חלק ב · free full Hebrew text
Open in the reader →מאד מיום המות, והנה ביום הולדו אף אדם אינו יודע מה יולד יום, אם יפגע בו צרות קשות, או אם יזכה לחיים נעימים בשלוה, והוא דבר המוטל בספק אצל כל נולד בין צדיק בין רשע, נמצא לפי"ז דלצדיק טוב יותר יום המות מיום הלידה שאז עדיין איני יודע את העתיד לפניו, וזש"א "טוב שם משמן טוב" דהיינו אם רכשת לך שם ממע"ט המכונים שמן טוב, כדכתיב [שם ט. ח] ושמן על ראשך לא יחסר, אז גם טוב "יום המות מיום הולדו" ומחכה ליום אחרון לראות בנועם ה'. לב חכם לימיני ולב כסיל לשמאלו (י ב) וצ"ב דהרי הלב נתון בשמאל כל אדם, ונראה דהנה הא גופה טעמא בעי, למה ברא הקב"ה סדר הבריאה כך, ואיפכא מסתברא, היות שהלב הוא עיקר החיות אצל כל בעלי חיים, שלולי הלב אי אפשר לשום בע"ח לחיות כמ"ש בתשו' ח"צ (ס' ע"ד ע"ח) וגם בו נתן כח הגבורה ובכ"מ הימין חשוב יותר מהשמאל, וא"כ מהראוי היה שיהיה הלב בימין, ואם כי אין חקר לבא בסוד אלוה מדוע עשה כן, מ"מ י"ל טעם והוא שהורה ה' יתברך בזה מופת חותך על הבחירה שהיא חפשית ונתנת ביד האדם, כי מפני ששליטת יצה"ר והסט"א הוא בשמאל ביותר, והטעם א"ל דכתיב (קהלת ז' י"ד) גם את זה לעומת זה עשה אלקים, בראתי יצה"ר בראתי תבלין זו התורה (קידושין ל' ע"ב) והתורה נתנה בימין שנאמר (דברים ל"ג) מימינו אש דת למו, ונדחה ע"י זה היצה"ר מימין ולכך שליטתו יותר בשמאל, ולכך נתנה מצות תפילין בשמאל להגין מיצה"ר, וא"כ אילו היה נתון הלב שבו כח הגבורה בימין, לא היה כח ליצה"ר בשמאל, דלב האדם היה נוטה בהכרח לטוב והיה בטל הבחירה, כי בטבע היה גובר הימין, לכך נתן הקב"ה הלב בצד שמאל, לתת כח לסט"א ובצד ימין נתנה התורה, כדי שתהיה הבחירה ביד האדם. וז"ש ישעי' הנביא ע"ה (ישעי' נ"א ז') שמעו אלי וגו' עם תורתי בלבם, דהיינו שמנצחים ע"י התורה הנתונה בימין את לבם הנתון בשמאל, וז"ש התנא באבות (פ"ד) איזהו גבור, שמא תאמר מי שלבו חזק כלב הארי לזה אמר דהוא בהיפך והיינו הכובש את יצרו, הוא הלב הנתון בשמאל אשר שם הגבורה. וז"ש "לב חכם לימינו" דהיינו לכבוש את לבו ע"י ימינו הוא התורה "ולב כסיל בשמאלו" שהוא סובר שכיון שהלב נתון בשמאל לו נאה הגבורה לשמוע לעצת יצה"ר וחמדת לבו. ויותר מהמה וכו' עשות ספרים אין קץ [יב. יב]. נ"ל בדרך צחות, דאיתא בגמרא ר"ה [ט"ז ע"ב] ג' ספרים נפתחים של צדיקים גמורים, ושל רשעים גמורים ושל בינונים, ואיתא בגמרא סנהדרין [צ"ח ע"ב] אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב. נמצא שבזמן שתהיה הגאולה לא יצטרך הקב"ה רק לספר אחד או לצדיקים או לרשעים, וז"ש "עשות ספרים" ר"ל כל זמן שצריכים לכמה ספרים אז אין קץ עדיין לא הגיע זמן הקץ. תהלים א לא כן הרשעים כי אם כמוץ אשר תדפנו רוח. בילקוט (תהלים רמז תרי"ח), ר' פנחס אומר אמר הקב"ה לרשעים אני אמרתי ויהי כן, ואתם אומרים לא כן, אני אמרתי לא כן, ואתם אומרים כן חייכם לא כן. והוא תמיה. ונ"ל דהנה הקב"ה ברא העולם שיתנהג בדרך הטבע, ומפני זה שהעולם מתנהג ע"פ דרך הטבע, פקרו המינים ואמרו שהעולם קדמון וטבעי ואין בורא ומנהיג לבירה, והנה בשעה שעשה הקב"ה ניסים לעיני כל העולם, בקריעת ים סוף שהפך ים לחרבה והעביר ישראל בתוכו, טענו