דברי מהרי"א חלק ב רעא

בפייט לעת יסיר סבל מעל שכמם תרונו ותחוגו בקרית מועדיכם חוקת עולם לדורותיכם. נ"ל דהנה ישנם מצוות הנקראים בשם משפטים, והם אותם שיש להם טעם כגון שבת פסח סוכה וכדומה, והמצוות שאין להם טעם כגון פרה אדומה נקראים בשם חק, והנה במצות סוכה ישנם ב' טעמים, חדא כדכתיב למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי וגו' בהוציאי אותם מארץ מצרים, וטעם הב' כתבו המפרשים הוא למען נזכיר שכל ימי חייו של אדם אינו אלא דירת ארעי והעיקר הוא העוה"ב. והנה לעתיד לבא ליתא להני תרי טעמי, טעם הראשון אינו שהרי לעת"ל אין צריך להזכיר יצי"מ כדכתיב בירמיה [ירמיה ט"ז] לכן הנה וגו' ולא יאמר עוד חי ה' אשר הוציא את העם ממצרים כי אם חי ה' אשר הוציא את בנ"י מארץ צפון ומכל הארצות וגו', וכן טעם הב' אינו, שהרי לעת"ל אינו דירת ארעי אלא דירת קבע, ונמצא לפי"ז דאז יהי באמת מצות סוכה חק בלי טעם, וז"ש – לעת יסיר סבל מעל שכמם – דהיינו לעתיד לבא שיוסר סבל הגלות מעל שכמיכם תרונו ותחוגו בקרית מועדיכם – ואז חוקת עולם לדורותיכם – שתהיה מצות סוכה אז כחק בלי טעם. קהלת ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל [ג יט]. נ"ל דחלק עוה"ב הוא צפון ואין ידוע מה הוא לכך הוא נקרא בשם אין, דאינו לפני האדם, משא"כ העוה"ז שהוא הבל ורעות רוח נקרא בשם הכל כיון דהכל כאן לפני האדם, והנה סוף בהמה למיתה ואין לה חלק לעוה"ב משא"כ אדם יש לו חלק לעוה"ב, וז"ש "ומותר האדם מן הבהמה אין" ר"ל יתרון האדם על הבהמה הוא חלק עוה"ב הנקרא אין "כי הכל" ר"ל העוה"ז הנקרא הכל הוא הבל ורעות רוח. טובים השנים מן האחד כי יש להם שכר טוב בעמלם [ד ט]. נ"ל עפי"מ דאיתא בגמרא [סנהדרין צ"א ע"א] גוף ונשמה יכולים לפטור עצמם מן הדין, כיצד, גוף אומר נשמה חטאת שמיום שפירשה ממני הריני מוטל כאבן דומם, ונשמה אומרת, גוף חטא, שמיום שפירשתי ממנו הריני פורחת באויר כציפור עיי"ש, והנה לפי"ז גם שכר אין להם, כי הגוף אינו יכול לתבוע שכר מהמצוה, כי בלא נשמה אינו יכול לעשות המצוה, וכן הנשמה אין יכולה לתבוע כי בלא הגוף אין יכולה לעשות מאומה, וא"כ יותר טוב שידונו שניהם יחד, כדאיתא שם בגמרא הקב"ה מביא נשמה וזרקו בגוף ודן שניהם, וממילא גם יקבלו שכר שניהם, וזש"א "טובים השנים מן האחד" דהיינו טוב יותר שידונו שניהם יחד אכי יש להם שכר טוב בעמלם שע"י זה גם יקבלו שכר על עמלם בתורה ומצוות. ובזה א"ל הפ' בתהילים [מב] מה תשתוחחי נפשי ומה תהמי עלי הוחילי לאלקים כי עוד אודנו ישועות פני ואלקי, ולפי הנ"ל יתפרש כך, דהגוף אומר אל הנשמה "מה תשתוחחי נפשי ומה תהמי עלי" הא אנו יכולים לפטור עצמינו מן הדין בטענה הנ"ל, וע"ז אומרת הנשמה "הוחילי לאלקים" ר"ל שיותר טוב לצפות לעונש דאלקים הוא מדת הדין "כי עוד אודנו ישועות פני" דע"י זה נזכה גם לשכר לראות באור פני מלך חיים. טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו [ז א]. נ"ל דהנה לא לכל אדם מר הוא יום המות, כי לצדיק אשר לא עבר כל ימיו שום עבירה, ויודע שהוא מתוקן לחיי עוה"ב, ודאי יחפוץ ליום המית שע"י זה יגיע לחיים האמתיים, משא"כ רשע דואג