דברי מהרי"א חלק ב כז

ולהכרית זרעו של עמלק וכו' כן הי' ר' יהוד' אומר ואיני יודע איזו מהן תחילה כשהוא אומר כי יד על כס יה מלחמה לד' בעמלק הוי אומר להעמיד להם מלך תחילה ואין כסא אלא מלך שנאמ' וישב שלמה על כסא ד' למלך וכו' עיין סנהדרין ו' כ' ע"ב ועי' רש"י ס"פ בשלח פי' ויאמר משה כי יד על כס וכו' ולפ"ז נ"ל כוונת מרע"ה הי' ליכנס לא"י כדי למחות זרעו של עמלק למען יהי' ד' שלם וכסא שלם, וזה"ש ואתחנן אל ד' בעת ההיא ההיא לאמר, כתיב ההוא וקרינן ההיא, ולאמר הוא שהקב"ה יאמר כפי' רש"י ור"ל תפלתו הי' כתפלת המלאכים בקדושה והו"א ישמיענו וכו' וה"פ תפלתי ובקשתי הי' ההו"א לאמר, שהקב"ה ישמיענו אותיות הו"א להשלים שמו וכסאו בעת ההיא דייקא, בימי, לכן באתי בטענה זו, ד"א אתה החלות להראות את עבדך את גדלך וכו' מעת היותי שכינתך עמי ראו וגם אחרים הראית לי שמא שלים כמ"ש ואר"א א"ל אברהם וכו' ושמי ד' לא נודעתי להם והוי' אלקים הוא שמא שלים כמ"ש בזוהר, וזה"ש אתה החלות להראות את עבדך בשם זה הוי' אלקים מה שלא הראית לאבות שקדמוני ומפרש שמא שלים הוא זה כי מורה את גדלך בהוו' ואת ידך החזקה באלקי"ם אשר מי אל בשו"א וכו' בשמא שלים לכן אעברה נא ואראה וכו' ואשלים אני את ד' והכסא, כי לו נאה לעשות כך, והשיב לו הקב"ה רב לך וכו' ר"ל כבר רמזתי לך מאז הרימותי ידי על כס וכו' שים באזני יהושע וכו' כי מחיית עמלק על ידו ואתה לא תכנס לא"י, ועוד אתה כבר אמרת אז כי יד על כס וכו' דמצוה להעמיד מלך תחילה ואח"כ להכרית זרעו של עמלק כנ"ל, והן אמת כי ר"ב לך אתה מלך כמ"ש ויהי בישורון מלך, אבל אל תוסף דבר עוד בדבר הזה, כי נראה שאתה מחזיק א"ע כמלך, ובאמת ר"ב יש לך ומנו יהושע ואין מלכות נוגעת וכו' ע"כ דברי קדשו זצ"ל: עוד כתוב מרן אכי הג' זצוק"ל וז"ל עוד נ"ל דאיתא בזוהר בפרשה זו בפסוק והי' הדברים האלה וכו' ז"ל כל עצמותי תאמרנה וכו' בתחה"מ קאי גרמי דאמרי שירתא ד' מי כמוך וכו' מקדמי שירתא מעליא ממה דאמרו ישראל על ימא דהא אינן לא אדכרו שמא קדישא אלא בתר תלת מילין דכתיב מי כמוכה באלים ד' והכא אינון מקדמי לשמא קדישא דכתיב ד' מי כמוכה וכו' עש"ה והנה המ"ל בס' פרד"ר ביאר בארוכה כוונת המד' כי שם מחקק ספון משום ויתא ראשי עם וכו' שלכך מת משה במדבר שיכניס לדור המדבר לא"י לעת התחיו' בב"א שאילו היה נכנס משה לא"י לא הי' נחרב הבית ע"י חטא ע"ז, שהי' מבטל יצרא דע"ז ע"י זכותי' דא"י ולא הי' ח"ו תקנה לאותו הדור, וא"כ משה שרצה ליכנס לא"י ע"כ הי' מבקש שיחיו אז מתי דור המדבר ולז"א ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר ד"א וכו' ר"ל שיהי' אז תחה"מ בעת ההיא ויאמרו שירת' בשבחו של מקים מקדמי לשמא קדישא והיינו ד' אלקים אתה וכו' אשר מי אל וכו' כמו ד' מי כמוכ' וכו' ע"כ דברי קדשו זצוק"ל: ולענ"ד הצעיר נ"ל בזה בהקדים דאיתא בחולין דף צ"א דישראל חביבין לפני הקב"ה יותר ממה"ש וכו' ישראל מזכירין את ד' אחר שתי תיבות שנאמר שמע ישראל ד' וכו' ומה"ש אין מזכירין את ד' אלא לאחר ג' תיבות כדכתיב קדוש ק"ק ד' וכו' ונ"ל טעמ' דנוסח קדושת מוסף הוא נעריצך ונקדישך כסיד שש"ק המקדישים וכו' פתח בתרתי וסיים בחדא דהל"ל נמי המטריצים והמקדישים וכו' ונלע"ד בהבין כוונת תיבת נעריצך שפירשו תקיף וחזק, ובישע' סי' ח' פסיק י"ב כתיב לא תאמרון קשר לא תראו ולא תעריצו את ד"צ אותו תקדישו וכו' והוא מוראכם והוא מעריצכם וכו' וילד"ק דהל"ל אותו תקדישו ואותו תעריצו כנוסח קדושה הנ"ל וגם לא תעריצו פירש"י והתרגום לא תאמרו חזק הוא וקשה אחר שאמר כבר לא תראו את מוראו מסנחרב למאי נ"מ