דברי מהרי"א חלק ב רסט

ראש השנה אנכי אנכי היא מוחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכור (ישעי' מ"ג כ"ה). נ"ל דהנה ע"י תשובה מאהבה זדונות נעשו זכיות ולא נשאר מהחטא כלום, משא"כ תשובה מיראה לא נמחק החטא לגמרי רק נעשו כשגגות, וידוע דזדונות נקראים פשע, ושגגות נקראים חטא, וז"ש "אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך" דהיינו הפשעים והזדונות נמחקים בין ע"י תשובה מאהבה בין ע"י תשובה מיראה שנשארו רק שגגות, אך אם הוא "למעני" ר"ל כשהתשובה הוא למעני מפני אהבת ה' ולא מפני יראת העונש אז "וחטאתיך לא אזכור" דלא נזכיר אפילו שגגות כי ע"י תשובה מאהבה נהפכו לזכיות. היום הרת עולם היום יעמיד וכו' אם כבנים וכו' אם כעבדים וכו' ותוציא לאור משפטינו איום קדוש. נראה דבגמרא [ר"ה ט"ז] איתא ג' ספרים נפתחים בר"ה, צדיקים נכתבים לאלתר לחיים, רשעים לאלתר למיתה, בינונים תלוים ועומדים עד יו"כ, זכו נכתבין לחיים לא זכי וכו' ואיתא בחז"ל [ב"ב י' ע"א] בזמן שישראל עושים רצונו של מקום נקראים בנים אין עושים רצש"מ נקראים עבדים, וז"כ הפייט דקאי על הבינונים וקאמר היום הרת עולם, כאשה הרה שאינה יודעת מה תלד כך הבינונים אינם יודעים מה יצא בדינם, לז"א אם כבנים רחמינו אם כעבדים רחמינו, דהיינו בין עושים רצש"מ בין אין עושים, ותוציא כאור משפטינו איום קדוש, ביו"כ יום הקדוש. או"א כבוש כעסך וכו' ותראה לפניך עקידת יצחק וכו' ועקידת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכור. ויל"ד על שינוי הלשון דפתח בראיה וסיים בזכירה. ונ"ל דהנה ידוע דאפרו של יצחק נגנז בביהמ"ק של מעלה והנה ביהמ"ק של מעלה מכוון נגד ביהמ"ק של מטה, ובחורבן דלתתא נחרב גם לעילא, ואין הקב"ה רואה אפרו של יצחק עד שיבנה ביהמ"ק של מטה - וכנגדו יבנה אז גם ביהמ"ק של מעלה, וז"ש או"א כבוש כעסך מעלינו ותבנה ביהמ"ק ב"ב וממילא ותראה לפניך עקידת יצחק, שאז תראה אפרו של יצחק, אבל גם "היום" שעדיין לא נבנה ביהמ"ק מ"מ עקידת יצחק ברחמים תזכור, זכירה מ"מ תהי'. מדרש שאלו מלה"ש לפני הקב"ה אימתי ר"ה ויוה"כ אמר להם הקב"ה אני ואתם נרד למטה. ותמוה, ונר' דאיתא לא אד"ו ראש, ר"ל ר"ה אינו חל לא ביום א' לא ביום ד' ולא ביום י', ועוד איתא כשיש דין למטה אין דין למעלה (מ"ת משפטים ה') והנה פעמים ישבו ב"ד בשבוע ביום ב' וביום ה' ואז אין דנין למעלה והנה קשה אימתי יהי' ר"ה ביום א' לא, משום לא אד"ו ראש, ביום ב' לא, משום שיש דין למטה, ביום ג' לא, משום דאז חל יוה"כ ביום ה' ואין דנין למעלה, ביום ד' לאו משום לא אד"ו ראש, ביום השבת נמי לא משום דאז חל יוה"כ ביום ב' ודנין למטה ואין דנין למעלה, א"כ אימתי ר"ה ויוה"כ וכנ"ל, ע"ז השיב להם הקב"ה אני ואתם נרד למטה, ר"ל לדין למטה וא"כ יוכל להיות ביום ב' וה' ולא קשה כלל כשיש דין למטה אין דין למעלה שאני נמי נדין למטה. שבת תשובה שובה ישראל עד ה' אלקיך כי כשלת בעונך. ויש לדקדק, חדא מה הכוונה באומרו עד ה' אלקיך, ועוד מאי האי דקאמר בעונך בעוון הול"ל, ונ"ל דהנה ישנם בעלי עבירה שבעצם טבעם הם טובים וכל חטאם בא רק ע"י שהתחברו עם אנשים רשעים ולמדו ממעשיהם, וישנם כאלו שחטאו והרשיעו מפני שבעצם טבעם הם רעים. והנה