דברי מהרי"א חלק ב רסד

רבו מעשיך ד' דייקא הוא חסד ורחמים כנ"ל - ובזה מובן כונתם ז"ל ברכות י"ז כי הוו מפטרי רבנן מבי ר' אמי וכו' א"ל הכי עולמך תראה בחייך אחריתך לחיי העוה"ב וכו' נ"ל עולמך תראה בחייך פי' תחשוב שכבר קבלת עולמך שכר פעולתך בחייך היינו במה שמחי' אותך ומזריח לך השמש כל יום ועי"ז תהי' עובד שלא ע"מ לקבל פרס ועל טוב כונתך בזה אחריתך לחיי עוה"ב וזה נ"ל נמי כונת ר' אבהו כד דמיך אחוו ליה י"ג נהרי אפרסמון אמר כל אלין לאבוה ואני אמרתי לריק יגעתי וכו' אכן משפטי וכו' ר"ל שחשב בדעתו שכבר קבל שכרו בזריחת השמש עליו יום יום שהחיהו הקב"ה בעוה"ז שהוא ריק והבל ורימה אכן אחריתי לחיי עוה"ב כנ"ל - עוד יובן באופן רביעי בפשוט טפי עפ"י שפירשו קדמונינו ע"פ מפי עליון לא תצא הרעת והטוב דפירש הרמב"ם ז"ל בה' תשובה הכונה שהבחירה חפשית ביד אדם כי הכל בידי שמים חוץ מי"ש ועל כל מאורעות גוזר הקב"ה על הטיפה מתחלה ואלו צדיק ורשע לא קאמר אבל עכ"ז אז"ל הבא לטהר מסייעין לו והבא לטמא פותחין לו ולכן אמר מפי עליון לא תצא הרעות לשון רבים לא ההתחלה ולא הגמר והטוב לשון יחיד היינו התחלה לא אבל הגמר אחר שהתחיל האדם ובא לטהר מסייען לו מן השמים ופי' בזה הקול יעקב הפ' כאיוב האנוש מאלקי יצדק ירצה ע"י עזר אלקי לבד יהיה צדיק אתמהה אם הוא לפעמים כן מעושהו שמסייע לו הקב"ה ע"כ יטהר גבר מקודם בא לטהר תחלה מסייעין לו לפ"ז ה"פ פועל בכניסתו פי' על התחלתו בעבודת ה' שהוא בא מעצמו בבחירתו משלו הוא בדין הוא שיטול שכרו אבל ביציאתו ר"ל על גמר פעולתו סוף מצותו משל בעה"ב שהיה מסייע לו לגמרי שנאמר תזרח השמש וכו' יצא אדם לפעלו התחלה משלו אבל ולעבודתו עדי ערב גמר פעולתו מסייעין לו מה רבו מעשיך ה' כנ"ל – גם יובן מאז"ל לר' אמי ברכות י"ז הנ"ל עולמך תראה בחייך וכו' ודקדק האלגזי בספרו אהבת עולם אחריתך וכו' בלא וי"ו העטוף משמע דבר אחד הוא ונ"ל דפירשתי המדרש תנחומא כ' תבא ושמחת בכל הטוב אין טוב אלא תורה וכו' לפיכך משה מזהיר את ישראל עשר תעשר בשביל שתתעשר עפ"י דמי שלומד תורה ע"י אחרים המחזיקים אותו כיששכר וזבולון ושמעון אחי עזריא ע"כ גם הת"ח מחלק משכר תורתו לאותן המחזיקים אותו א"כ אינו שמח בכל חלק התורה מה שלמד בעצמו וז"ש ושמחת בכל הטוב התורה שנאמר כי לקח טוב וכו' ואיך אפשר לשמוח בכל מה שלמד והא בע"כ מגיע חלק ממנו גם להמחזיקים לכן משה מזהיר וכו' עשר בשביל שתתעשר ר"ל ולא תהיה צריך לאחרים להחזיק אותך לתורה שתהיה עשיר בעצמך ותחזיק לעצמך כל הטוב של התורה שלמדת ושמחת בכל הטוב דייקא ובזה פירשתי מאמרם ז"ל ברכות ח' גדול הנהנה מיגיע כפו יותר מ"ש שנאמר יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך ואילו גבי יר"ש וטוב לך לא כתיב ותמוה האי נהנה ע"כ יר"ש הוא אבל כונתם דסתם ויש ת"ח תורתו אומנתו צריך להנות מאחרים להחזיקו לתורה ובעל כרחך אחרים נוטלים חלק בתורתו לא כתיב ביה וטוב לך לבדך ושמחת בכל הטוב אבל הנהנה מיגיע כפו כתיב תרתי אשריך בעוה"ז בלא נהמא דכסופא וגם וטוב לך כל הטוב שלך בעוה"ב ושמחת בכל הטוב יהיה לך לבדך ואין לזרים אתך שאינך צריך לחלק לזולתך מתורתך כנ"ל וזה שא"ל לר' אמי עולמך תראה בחייך שתהיה נהנה מיגיעך תמצא כל צרכך כפירש"י תמצא דייקא ולא פי אחרים זולתך ממילא אחריתך לעוה"ב