עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryדברי מהרי"א חלק ב

דברי מהרי"א חלק ב רס

Divrei Mahari part 2 260 · דברי מהרי"א חלק ב · free full Hebrew text

Open in the reader →

אמר מעתה הקורא בלא נעימה ושונה בלא זימרה עליו הכתוב אומר וכו' ר"ל ע"כ לדעתו ונתתי להם וכו' בע"פ באונס ולא קבלוה ברצון לפי שחוקים לא טובים הם ר"ל שאינם מכירים טובתה כחוקים שאין יודע בטוב טעמם לכן ומשפטים בל יחיו בהם פי' אינו שמח בהם כי אם בעצבות שונה בלא זימרה ובאמת כבר מגילה מגילה ניתנה כהיום אנחנו מכירים טובתה וכן אנחנו מתפללים ונשמח בדברי תורתיך ובמצותיך וכו' ונשמח דייקא כי הם חיינו וכו' ובהם נהגה יומם ולילה בשמחה ובטוב לבב ולהיות יין שמח טוב לבב וכן פקודי ה' ישרים משמחי לב וכו' לכן אמרינן סוף פרק במה אשה חמרא וחיי לפום רבנן ותלמידיהון זה"ש במגילה ליהודים היתה אורה זו תורה מגילה מגילה ניתנה ראו אור גדול ר"ל הכירו טובת התורה לכן ושמחה קבלוה ברצון ובשמחה וכו' כן תהיה לנו כוס ישועות וכו' – וז"ל הון עשיר מגילה מתחלת במ"ם ומסיים במ"ם ירושלם והיא כי הלוחות הראשונות נתנו למ' יום בפרסום נס ובפתח עינים כמ"ם פתוחה ושלט בהם עיה"ה ונשברו ונפתחו כפתיחת המ"ם פתוחה וניתנו לוחות אחרונות למ' יום בחשאי וסתומים מן העין כמ"ם סתומה וכל פי' התורה הזאת הדר קבלוה בימי המן ועוד מ"ם מ"נות מ"ם מ"תנות מ"ם מ"גילה מ"ם מ"שתה אלו הם ארבע ממי"ן שבשני ממי"ן מלאים הרומזים על מצות יום פורים ודפח"ח - והיינו לפי גירסת הירושלמי ומשניות והרי"ף הקורא עומד פרק אחרין וסיים הודע את ירושלים ולענ"ד עפי"ז נראה דהשל"ה רמז בראש המס' פתח תחילה בשם ד' הוי"ה ואדנ"י מגילה נקראת בי"א וכו' בט"ו לא פחות ולא יותר היינו י"א ט"ו בגימט' כ"ו – י"א י"ב י"ג י"ד ט"ו בגימט' ס"ה כשם אדנ"י עש"ה ה"נ ראש וסוף תיבות אלו מגיל"ה ירושלי"ם מ"ה י"ם היא הוי' במילוי ואדנ"י ונקראת בג' שמות אגרת וספר ומגילה רמז הלא כתבת לך שלישים ודרשינן לה אמגילה זו בדף ז' לעיל והוא נגד ג' מחיות מחה אמחה את זכר וכו' תמחה את זכר וכו' ור"ת ג' שמות הנ"ל א"גרת ס"פר מ"גילה א"ס"ם בגימט' ק"א מיכאל השר של זכרון כמ"ש וזכרם לא יסיף מזרעם כנ"ל – [א"ה ושמעתי ממו"ר הג' מו"ה אהרן שמואל אסאד זצ"ל שאמר לי בשם אביו הגאון ז"ל לפרש מה שפירש"י על לא פחות ולא יותר לא פחות מי"א ולא יותר מט"ו דצ"ב לאיזה צורך פירש"י מה שמפורש במשנה– דהנה איתא במס' פסחים סוף פ"ד אמר הקב"ה לא כשאני נכתב אני נקרא נכתב ביו"ד ה"א ונקרא בא"ד וזה"ש הכתוב ממעמקים קראתיך ה' ר"ל במחשבה קראתיך ה' ככתיבתו אבל אדוני שמעה בקולי דבקול הוא בשם אד' וז"ש מגילה נקראת ר"ל מגילה בפרהסיא נקראת יכולים לומר י"א י"ב י"ג י"ד ט"ו שהיא ס"ה כשם אדנ"י סך ס"ה זה השם מותר לומר בפרהסיא לא פחות ולא יותר ר"ל לא פחות מי"א דהיינו י' ולא יותר מט"ו דהיינו ט"ז שהיא בגימ' כ"ו כשם הוי' ב"ה זה אינו מותר לומר במגילה בפרהסיא ע"כ שמעתי מא"ז הג' ז"ל] בפ' ואתחנן אמר משה אנכי עומד וכו' את דבר ד' וכו' ולא עליתם בהר לאמר וכו' ותמוה טובא מאי כי יראתם מפני האש ולא עליתם וכו' וכי מה"ט לא עלו בהר מיראתם מפני האש, הרי נאסרו בהעלאה במצות הגבלה ועוד תיבת לאמר אינו מובן רש"י וראב"ע פי' שהוא מוסב לקרא הקודם פנים בפנים דיבר ד' עמכם לאמר אנכי ד"א וכו' והרמב"ן פי' ולא עליתם בהר לאמר לא נעלה, וגם זה רב הדוחק כי למה להו לומר כן, וגם הרי כבר הקדימו כל אשר דבר ד' נעשה ושוב נצטווה במצות הגבלה ע"כ כן קיימו שלא לעלות, והאברבנאל פי' שלמ"ד לאמר הי' למ"ד הזמן לומר כי יראתם מפני האש עם היות שלא עליתם בהר והיראה כשאמר