דברי מהרי"א חלק ב רנה

איך יצוייר הדבר לקחת ענין רוחניי היינו אהבת כל איש אשר בלב עמוק לזאת צוה הקב"ה שיתן כל א' נדבה חפץ גשמי ובזה יהי' נותן חלק אהבתו את ד' וזה הענין נתחדש בטו"ה מצד העגל כי קודם זה היו הם עצמם המקדש וד' שוכן אתם בתוך טהרות לבבם כמ"ש היכל ד' המה וכשאז"ל האבות הן הן המרכבה ולזה לא ציוה ד' אותם ע"ד המשכן בהוציאם ממצרים כ"א אחר מעשה העגל ועז"א שלמה יהי ד"א עמנו כאשר הי' עם אבותינו שנהי' אנחנו המרכבה אליו ית"ש אל יעזבנו ואל יטשני בעבור הבית הזה אלא יהי' ד' שרוי עמנו כאשר הי' עם האבות בלא המקדש שהם הי' המרכבה וז"כ לדעתי בפ' נפשי דבקה אחריך ר"ל לעשות רצונך כמ"ש ואחרי ד"א תלכו ולדבקה בו אזי בי אזכה ימינך דייקא אני בעצמי המרכבה לשכינה וזה"ש צדיק כתמר וכו' אזי שתולים בבית ד' בחצרות אלקינו וכו' הן המרכבה וא"צ למקדש כלל אלא הן הן בית ד' וחצרות וכו' ואיתא בעיקרו' ג' סיגי' אהבה הם ערב מועיל וטוב וא"כ י"ל אם אנחנו עובדים ד' באהבת הטוב הו"ל עושין רצונו א"צ למקדש והיינו נפשי דבקה רק אחריך בלתי כוונה ופניה אחרת אזי בי חכמה אבל אם ח"ו ע"מ לקבל פרס ר"ל ערב ומועיל הו"ל אין עושין רצש"מ הוצרך לביהמ"ק שנקר' כר"ם ונקר' עי"ן גד"ו שע"י העגל נצטוו' עלי' וזהו צרור המור דודי לי אם אהבת דודי אצלי זה אברהם אהבת הטיב דמור זה מתמרמר אף אברהם מסגף א"ע לאהבת הטוב והוא ראש לבשמים ולצדיקים אזי בין שדי ילין בתוך טהרת לבבינו שוכן והם המרכבה שהוא מותאם בין שכינה למלאך דייק' אבל אם אשכול הכופר דודי לי אהבת מועיל וערב והוי' ע"מ לקבל פרס בכרמ"ו עי"ן גד"י צריך לממוצע זה בהמ"ק דיק' – ואית' בגמ' דיבמו' וי"ו ומקדשי תראו יכול יתיירא אדם מן המקדש ת"ל אנ"י ד' ומי שהזהיר וכו' וז"ש אל תהי' כעבדים וכו' לקבל פרס ר"ל לאהבת ערב או מועיל אלא כוו' כעבדים וכו' ר"ל אהבת הטוב ותהי' אתם המקדש ומרכבה לשכינה ויהי' מורא שמים הנקר' מורא מקדש עליכם דייקא וזה"ש וראו כל ע"ה כי שם ה' נקרא עליך דייקא שאתה הוא המרכבה לשכינה ויראו ממך מורא מקדש וזה"ש את ד"א תירא לרבות ת"ח כי אז"ל כל המעמיד דיין שאינו הגון במקום ת"ח כאלו נוטע אשירי אצל מזבח וה"ט לפי שהן המרכבה לשכינה כמו מזבח וכתיב מקדשי תראו לכך את ד"א תירא לרבות ת"ח שלא ע"מ לקבל פרס אמנם כיון שאדם יודע שע"ז גופא מקבל שכר ע"ש שעובד מאהבה תו לא הוי אהבה גמורה לז"א ע"מ שלא לקבל פרס ה"ל אהבה טוב ממש שאינו חפץ בשכר כלל וכלל וע"מ כן הוא עובד ואית' שלא הי' ראוין לאותו מעשה אלא להורות תשובה דרבים וא"כ גבי דידהו שלא ידעו עדיין אי מהני תשובה לרבים ומ"מ עשו תשובה הו"ל מאהבה גמורה אבל דידן כיון דכבר ידעי' דמהני תשובה ומאהבה נעש' זכיות לא מקרי מאהבה כל כך ואינ' נעש' זכיות ואלו אמר משה עשה להם כזכיות היו נעשו רק כשגגות לכן אמר משה עשה להם זדונות כשגגות וכיון שכן אנו יודעים זאת שמרע"ה התפלל שיעשו רק כשגגות ולא מהני לגמרי ומ"מ אנחנו עושים תשובה הו"ל שיב לדידן מאהבה גמורה כמו בישראל במעשה העגל עינות נעשים זכיות אבל אם משה הי' אומר כזכיות תו הי"ל ע"מ לקבל פרס והי' נשאר שגגות וא"כ כוונת מרע"ה הי' לעשות זכיות לכן הוצרך לומר כשגגות ולרבנן כתיב בתורה עשה להם עון ופשע כחטאה והכוונה הי' לזכיות להיפוך ממה שכתיב בקרא דאל"כ תקשה קושי' הרי"ף אמאי לא ביקש משה עדיפא שיע' זכיות לז"א ההוא דנחות וכו' אנא כר"מ ס"ל כדכתיב בספר אורייתא דייקא דברים ככתבן וחטאה פי' שוגג ממש ולרבנן צ"ל פי' חטא' זכיות כנ"ל ודו"ק: כי ביום הזה יכפר וכו' נ"ל דאיתא בב"מ פ"ו ספק בהרת קדם ספק שער לבן קדם