דברי מהרי"א חלק ב רנא

היינו ממה שמכתתין לרגליהם ובורחים מעיר לעיר ללמוד תורה בזה הם פורקין מעצמם עול המלכות וכל זה נלמד מהפסוק כל קדושיו בידיך והם תכו לרגליך ועיין בכלי יקר שכתב פירוש אחר על הפסוק אף חיבב עמים וז"ל אף בזמן שהקב"ה מראה חיבה אל העמים מ"מ אינו דומה חיבתן לחיבת ישראל כי כל קדושיו היינו ישראל הם בידך מושגחים מידך יתברך כי לא מסרתם אל הנהגת המערכה אבל הם דהיינו העמים תוכו לרגליך כי הם מסורים אל המערכה אשר תחת רגליו יתברך עכ"ל הרי לפניך ב' פירושים על הפסוק הנ"ל פירש האחד דקאי על ת"ח שמכתתין רגליהם מעיר לעיר ללמוד תורה בזה פורקין מעליהם עול מלכות ופירש השני דקאי על או"ה שהם נמסרים אל הכוכבים ומזלות שהם תחת רגליו יתברך ולא ביד הקב"ה עצמו – והשתא שפיר מבואר הגמרא הנ"ל דרי זירא רצה להודיעם דכזית במקום מרה תנן דפירושי הוא דאם נשאר מן הכבד כזית במקום המרה במקום דייקא כפירוש האשר"י דהיינו שניטלה המרה כולה והכזית הלז הוא במקום מרה דכשירה אשר נשמע מזה דניטל המרה כולה כשירה כי יש להם לימוד מפורש מאיוב דכתיב גבי ישפוך לארץ מרירתי דהוי ניטל המרה ואעפ"כ עדיין איוב קיים וש"מ דניטל המרה כולה כשירה דאין לשאול ע"ז כקו' התוס' דאין ללמוד כלום מאיוב כי אין מדמין טריפת האדם לטריפת בהמה דאדם אית לי' מזלא זו לאו שאלה הוא כאשר כתבתי לעיל דדוקא גבי ישראל דניתן תחת הקב"ה עצמו אשר הוא יתברך בידו לשנות המזל לכך אעפ"י שהמזל גורם שיהי' טריפה מ"מ ע"י זכותו וצדקתו אח"כ נשתנה המזל מה דלא שייך כן בבהמה משא"כ באדם שאינו מישראל דנמסר תחת המזלות כנלמד מהקרא והם תוכו לרגליך באדם כזה לא נשתנה מזלו ואם המזל גורם שיהי' טריפה אז ודאי ימות כי לא ישתנה המזל וא"כ שפיר נלמד מאיוב דלא הי' מבני ישראל וניטל המרה שלו ועדיין היא קיים וש"מ דנוטל המרה בבהמה ג"כ כשירה ולכך לא רצה ר' זירא להודיע להם הדין הזה כי כבר נלמד מאיוב כן אבל עכשיו אחר שראה בריחתם והיו מכתתים רגליהם מעיר לעיר ללמוד תורה כדי לפרוק מעליהם עול מלכות ונשמע מזה להדיא דסברי כפירוש השני הנ"ל על הפסוק והם תוכו לרגליך דקאי על הת"ח לפוטרן מהשעבוד ומעול המסים ולא קאי כלל על או"ה דניתנין תחת המזלות אלא י"ל דאף או"ה נמי ניתנו תחת יד הקב"ה עצמו וגם בהם אפשר שישתנה המזל וא"כ א"א ללמד כלום מאיוב טריפות הבהמות כיון דבדידי' אפשר שישתנה מזלו לכך אמר ר' זירא כאשר כתב רש"י במתק לשונו ערוקאי גמור' מנאי הא מלתא כלומר בשביל שאתם ערוקאי בזה אני רואה בכם שא"א ללמוד הדין הזה מאיוב כלל לכך אני אומר לכם שתגמרו מנאי הא מלתא דכזית שאמרו שישאר בכבד במקום מרה תנן דהיינו אפילו אם המרה ניטלה כולה והכזית כבד הוא במקום המרה אפי"ה כשירה כמ"ש האשר"י: כדי לסיים בדבר טוב נראה לפרש הפ' באיכה השיבנו ד' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם ולא ידענו דמאיזה חידוש הכתוב מדבר ויבואר בהקדם מיש בי"ח ארוך חרבן מיום שחרב בהמ"ק לא ירדו למטה שום נשמה חדשה רק גילגול נשמות בעון שלא שמרו ישראל השמיטות ולא אכלו ספיח לכך לא ירד להם רק ספיח דהיינו גלגול נשמות וע"ז שאלתי שאלה גדולה הלא אמרו חז"ל אין בן דוד בא עד שיכלה כל הנשמות שבגוף דהיינו מן החדר ששמו גוף אשר שמה צרופות כל הנשמות החדשות ולפי הקדמה הנ"ל חלילה אי אפשר למשיח בן דוד לבוא עולמות כיון דאין נשמה חדשה יוצא מן הגוף ונר' דאיתא בי"ח ארוך תשובה סי' י"ג כל העושה תשובה כהוגן מעלה עליו כאילו עלה לירושלים ובנה ביהמ"ק ובנה שם מזבח והקריב עליו כל הקרבנות עכ"ל וכבר אמרו חז"ל כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה והוא