דברי מהרי"א חלק ב כה

גדולתו ענותנותו להשגיח בתחתונים וזה"ש כבוד מלכותך יאמרו וגדולתך ידברו, ואף שאין ביכולתינו לפ' ולהשיג שבחי, אך להודיע לב"א גבורותיו מה שביכולתינו להשיג וגם מלכותך מלכות כל עולמים שמשגיח בעולם התחתון וממשלתך בכל דור ודור שלא יאמר דווק' בדורות ראשונות שהי' חשובים ב"א, ע"ד דאי' בריה כ"ה ל"ל נתפרשו וכו' עונ"ל עפמ"ש בשמואל ב' ו' שאמר' מיכל לדוד מה נכבד וכו' אשר נגלה היום לעיני עבדיו וכו' ויל"ד על מה נכבד הלא כוונתה הי' שנקל כבודו', ונ"ל דבקידו' ל"ב איתא אפי' למ"ד ת"ח שמחל ע"כ כבידו מחל, מלך שמחל א"כ מחל וכו' וקאמ' גמ' שאני הקב"ה דעלמא דילי' הו', משא"כ כבוד המלך הכבוד אינו שלו, והנה אם יגבה לב המלך לדמות לעליון שהכבוד דילי' יכול הוא למחול, וז"ש מה נכבד היום מלך ישראל לדמות שהכבוד שלך הלא באמת אין הכבוד שלך והשיב לד' שהכבוד שלו ומעתה מלך דעלמ' א"י למחול מפני שהכבוד אינו שלו משא"כ מלך עליון שמלך על הכל, וז"ש כבוד מלכותך יאמרו וכו' כי המלאכים א"צ ארך אפים ורב חסד שאין חוטאין רק ב"א, אך מלך דעלמ' א"י למחול רק הש"י לבדו, וז"ש כבוד מ"י להודיע לב"א החוטאים גבורותיו שהוא ארך אפים ואף דמלך דעלמ' א"י למחול, ע"כ מלך שאין הכבוד שלו אבל הש"י מלכותך מכ"ע וכו' ושפיר יכול למחול, והנה גז"ד של משה הי' מ' חטא מי מריבה כמ"ש יען לא האמנתם ואף שהצאן ובקר הי' קשה מזה רק שהי' בצנע' וזה בפרהסיא כמ"ש רש"י שהי' במעמד כל ישראל והיי' במלך דעלמ' מחלק גמ' כתובו' קנ"ו בין פרהסיא לצינעה משא"כ לגבי קב"ה דעלמי' דילי' הוא וז"כ מ"ר בתפילתו דאית' בסוכה מעולם לא ירדה השכינה ולא עלה וכו' אך מצינו בנבוא' משה מעלה מכל הנביאים שהתנבא בזה הדבר מ' שהשכינה מדברת מתוך גרונו וזהו עניו' יתיר' ופ' בהפלאה פ' היום הזה ראינו כי ידבר אלקים וכו' וז"ש אתה החילות וכו' דכ' היום הזה אחל תת פחדך ויראתך ומחלת על כבודך אשר מי אל בעל היכולת אשר יעשה כמעשיך וכו' שאין יכולת בשום אדם ומלך לעשות כן וע"כ צ"ל מלך דעלמא דילי' הוא א"כ אף שהדבר הי' בפרהסיא אתה יכול למחול לכן אעברה נא, אך אית' שנסתמו ממנו מעיינו' חכמ' וניתן ליהושע וז"ש רב לך א"ת דבר עוד בזה יר' בדבר ד' בנביאת זה הדבר: ענ"ל דרש"י פי' אין חנן בכ"מ אלא מתנ"ח, אף שצדיקי' י"ל לתלות במעש"ט, א"מ אלא מתנ"ח לפי שנאמר וחנותי וכו' וק' הא מצינו שדיבר קשות לפני ד' כמ"ש במד' שאמר למה אינו נכנס לארץ שאמרתי שמעו נא המורים הלא אתה החילות ואמרת לאות לבני מרי ונ"ל דד"ה אמר תאבתי לפקודיך בצדקתך חייני וכו' ק' מאי תאבתו, וגם שתול' בפקודי ד' יסיים בצדקתך חייני, ונ"ל דאיתא גדול הנהנה מי"כ יותר מי"ש שנאמר י"כ כ"ת אשריך וכו' ופי' דקאי אב' מיני עובדים, א' מירא' ב' מאהבה שמתהנה במלאכת שמים, והנה איש כזה השמח במצות ד' י"ב מדעת קונו, וברוב התלהבותו היא טועם מעין עוה"ב והיינו גדול הנהנה מי"כ ליהנות מעשיית המצות יותר מ"ש העושה מיראה, שנאמר יכ' כ"ת ול"א מי"כ רק שגיעיי גופ' והי' אצלך כאכילה, אשריך בעוה"ז ממה שטוב לך לעולה"ב כי גם כאן אתה טועם מעין עוה"ב, עי"ל דאיתא ג' הטעימן קב"ה מעין עוה"ב אברהם יו"י כי כל המשיג סוד המצוה ועושים בשלימות הרי טועם מעין עוה"ב, והו' תחת אשר ל"ע את ד"א בשמחה וכו', וזכות לטעום טעם עוה"ב מעתה לאיש כזה אשר י"ל תענוג בעבודת די, איך יבקש שכר, הלא זהו' גופא גדול השכר, אך ד' לא יפקח בזה שכרו, ואדרבה אחרי שהוא בדרך זה, יתן לו יותר מפאת צדקו משל לאב שי"ל ב' בנים, וא"ל למדו פרק זה ואתן לכם מתנה וא' לא יחפוץ בתבונה והב' י"ל התמד' גדולה וכששמעו דברי