דברי מהרי"א חלק ב רלט
Divrei Mahari part 2 239 · דברי מהרי"א חלק ב · free full Hebrew text
Open in the reader →משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו כליל תפארת בראשו נתת בעמדו לפניך על ה"ס וכו' היינו מתנת חלקו נשמה יתירה שבא' לו ע"י קריאת שם חדש עביד נאמן שכן קראו לו הש"י לא כן עבד"י משה וכו' בכל ביתי נאמ"ן הוא, ולא יראתם לדבר בעבד"י במשה, וכן משה עבד"י מת וכו' וימת שם משה עביד די. וכן זכרו תורת משה עבד"י וכו' היינו שם אבי חבר עב"ד ד', וא"כ נשמתו הראשונה שהי' לו עובדו נקרא בשם משה לבד בתרי קטלא לא קטלינן שכבר סבלה צער מיתה, לכן דייקא הכתיב וימת שם משה עבד ד' וכו' ר"ל אותו נשמה חדשה שבאה לו על ידי קריאת שם חדש משה עבדי אבי חבר, וזה שסיים עפ"י ד' דייקא ר"ל זה השם אשר פי ד' יקבנו וקראו בו משה עבד"ו ואדע"ך בש"ם, אבל מש"ה דייקא לא מת נשמת משה לבד שהי' נקרא בו עפ"י בתי' בת פרעה לא מת, לכן לא כהתה עינו ולא נס ליחה כי עוד היום מחופפות עלינו עומד ומשמש כמו להלן ויהי שם עם ד' נשמת משה לבד בלוחות הראשונות כנ"ל: עוד נ"ל כונתם עומד ומשמש וכונת הפ' ואתה פה עמוד עמדי דאיתא במס' חגיג' דף ט"ו דטעות אלישע אחר הו' דחזא למט"ט דאתיהיב לי' רשות למיתב למכת' זכוותא דישראל אמר גמירי דלמעלה ל"ה לא ישיבה וכו' ולא עיפוי שמא ח"ו ב' רשיות וכו' ועי' במהרש"א שפי' ע"ש הכתוב ראיתי את ד' יושב וכו' וצבא השמים עומדים וכו' ורש"י שם פי' דלא גרסי' ולא עמידה דהא קרא כתיב עומדים וכן אמרו שם מחיוהו וכו' אמאי לא קנית מקמי' וכו' אבל ק' להבין הרי עמידה נמי תואר גשמי הוא, ונ"ל דהכונה הוא לפי שהישיבה איני מן הצורך והכרח אלא לבעלי ליאות ועיפות הן המורכבים, משא"כ שכלים נבדלים א"צ לישיבה משום ולא עיף, לכן נקראו המלאכים עומדים דייקא ולא יושבים כי אינם יגיעים וכן בצדיקים לעוה"ב כתיב שם ינוחו יגעי כח א"צ לישיבה וכי יהבי רשות למט"ט למיתב וכו' היינו לכבודן של ישראל דרך כבוד בישיבה, וטעה אלישע אחר בחשבו משום עיפות וליאות הוצרך לישיבה ואמ' גמירי דלא ישיבה משום ולא עיפף למעלה, והנה אז"ל במסכת מגילה כתיב ואשב בהר וכתיב ואעמיד בהר רכות בעמידה וקשות בישיבה, וזהו בבעלי ליאות, וכן במשה קודם שנזדכך חומרו, אבל בעוה"ב שם יניחו יגיעי כח גם קשות בעמידה ישוגוהו, ומרע"ה אחר שהבין ונזדכך פסק ממנו הלואות ועיפות והשיג גם הקשות בעמידה בעוה"ז, וזה"ש ואת"ה דייקא פ"ה דייקא עירך בעילם עמו"ד דייקא עמד"ו דייקא בלא ושיבה דליכא עופות, משא"כ אחרים אינם זוכים למדרגה זו בעוה"ז עודם בחומר מורכבים, וזה"ש לא מת משה ר"ל לא נעדר ולא נפסד ממדריגתו שהי' בו מכבר עומד ומשמש ול"צ ישיבה, וזה"ש בתפלה ישמח משה במתנ"ת חלקו וכו' בעמד"ו לפניך דייקא, ולכל שלשה שלישית המכוון בתיבות עמידה כיונו ר"ל עומ"ד ולא נופ"ל ושוכ"ב ארצה בביטול חושיו כמו שאר הנביאים אלא עמד טעמו בו בתקפו ובגבורתו, עומ"ד ולא מהלך כי כבר השלים חוקו ונעשה עומד בעוה"ז, עומ"ד ולא יוש"ב כי לא עיף ויגע - ואאמו"ר הג' זצוק"ל כ' וז"ל יובן בפשוט להיות כי המיתה הוא פירוד היסודות, ואזיל סומא חשוב כמת, והה"ד נמי בהיפוך מת רואה חשוב כחי כמ"ש ומתוך האור וכן עד אשר לא תחשך השמש, ומשה לא כהתה עינו ולא נס לחה ולא נתפרדו יסודותיו והיינו לא מת משה אלא עומד ומשמש וכו' בעינא פקיחא וכמ"ש בתיקונים על ר"ת מ"מכון ש"בתו ה"שגיח וכו' להמליץ טוב על ישראל כמו בחייו כנ"ל, והנה בגמ' ילפי' תחה"מ מהנך שוכב וכו' וקם וכו' ותמהו דלמא וקם העם וכו' א"ל נקוט מיה' פלגא, ונ"ל להצדיק דבריו ראשונים דתחה"מ שמעי' מינה דז"ל הרמב"ם תחילת ס' המדע יסוד ביסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי' ראשון, ופי'