דברי מהרי"א חלק ב רלז

ע"י אמצעי רק מושי"ע היו' ב' מיני הנהגת ד' בעולמו, ובפ' עקב כתיב הן לד"ח השמים ושמי השמים הארץ וכו' הק' האלשיך ממנ"פ אי מלמעלה למטה חשיב ה"ל להקדים שמי השמים ושמי השמים תחילה אי ממטה למענה חשיב הו"ל להקדים הארץ תחילה ותי' דבערש"מ הקב"ה משרה עיקר שכינתו בתחתונים נמצא הארץ יותר גבוה משמי השמים וכמ"ש הודו על ארץ ושמים א"כ ממטה למעלה חשיב ע"ש לפי"ז מבוא' כוונ' הפ' וילקוט כשישראל ערש"מ הקב"ה בעצמו בעוזרם ומשרה שכינתו אצלם בארץ למטה ולא באמצעות השמים אזי אתה למעלה משמי השמים ונאות לומר שהשגחתו ית' גם על השמים שהם למטה מכולם וז"ש רוכ"ב שמי"ם בעזר"ך אבל אין ערש"מ כתיב עתה אקום יאמר ד' וכו' לז"א בגאותו שחקים פי' כתרגומו תקפי' בשמי' שמי' ומשגיח על התחתונים בארץ למטה ע"י אמצעיים וכתי' אשרי שאל יעקב בעזרו שברו' וכו' כי ביעקב כתי' והנה ד' נצב עליו שהי' מרכבה לד' ית' וז"ש ואתם הדבקים בד"א שתהי' ערש"מ תהי' דבקים בד"א באמת כי רוכב שמים בעזרך חיים כולכם היום כי תהי' הארץ עליון על השמי שמים ותהי' חיים למעל' ראש גם היום כי תהי' לפנים ממחיצת מה"ש שהם חיים נצחיים: איתא בגמ' דמכות י"א פליגו ר' יודא ור' נחמי' בפי' הפסוק ויכתוב יהושע את הדברים האלה בספר תורת וכו' ופליגי אי משה כתב ח' פסוקים בדמע או יהושע כתבם ובדיו וה"נ פליגי במנחות למ"ד ר' יודא ואי תימא ר' נחמי' (הוא ר"מ בעירובין י"ג ומשום דלא מסיימי גם במכות י"א הנ"ל אלא חד אמר וחד אמר כנ"ל) אומר יהושע כתבם ור"ש אמר אפשר ס"ת חסר אות א' וכתיב לקוח וכו' ויש לדקדק לשון הש"ס אפשר ס"ת חסר אות א' וכתיב לקוח וכו' עדיפא הל"ל קושטא קאי אפשר ס"ת חסר ח' פסוקים וכתיב לקוח וכו' וצ"ל לרבותא נקט הכי ואגב אורחא קמ"ל דינא דאפי' חסר אות א' לבד נמי אינו נקרא ס"ת אבל כשאני לעצמי מאז אמרתי דשמנה פסוקים הללו יש בהם ת"ח אותיות במספר או"ת א' עולה בגימ' דוק ותשכח א"כ באמרו אפשר לס"ת חסר אות א' רומז ור"ל חסר שמנה פסוקים שבהם א"ו"ת א' אותיות במספר וכתיב לקוח וכו' ולפי"ז לא תמה ר"ש בזה ופוסל ס"ת שחסר אלא חסר ח' פסוקים והוא ענין שלם אבל חסר פסוק א' לבד שפיר נקרא ס"ת גם לדידי' – מאאמ"ו הג' זצ"ל [א"ה עיין בשי"ת מהרי"א א"ע רפ"ב שהובא שם דבר זה והביא ראי' לדברי מהרי"ק לכתוב על מטלית קלף]: ס"פ הברכה שמונה פסוקים שהיחיד קורא אותן תחילתן וימת שם משה עבד ד' עפ"י ד' וכו' עד לעיני כ"ו, ונ"ל לבאר מקראי קדש אלו בס"ד, הנה שלהי פ"ק דסוטה תני' וי"א לא מת משה כתי' הכ' וימת שם וכתי' התם ויהי שם עם ד' מה להלן עומד ומשמש אף כאן עומד ומשמש, ונ"ל כוונתם ע"ד שפי' השל"ה בכוונת ר"ע שאמר כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה ואהבת וכו' בכל נפשיך וכו' ר"ל שתמיד בשעת ק"ש מסר נפשו לד' ית' וקיבל צער מיתה אילו יבא לידו לכן עשה כן באהבה עש"ה, וה"נ כיון דמשה הערה נפשו למות שמסר נפשו תמיד על התורה שהיה מ"ם יום ולילה בהר בלא אכיל' ושתיי', לכן לא מת ר"ל לא הרגיש כלל בצער מיתה, וזהו ויהי שם עם ד' מ"ם יום וכו' עומד משמש עומד דייקא כמ"ש בעצמו עמדו ואשמעה מה יצוה ד' וכו' עומד בכל חושיו ומשמש, משא"כ בכל הנביאים כמ"ש הרמב"ם הבדל זה בין נבואת משה לנבואת אחרים, וז"ש הכ' ויהי שם עם ד' ממש עמו במחיצתו באספקלריא המאירה פנים בפנים ולא בחידות, ומ"ם יום, ר"ל זמן ארוך ועכ"ז לחם לא אכל וכו' מכלל דאי הוי בעי' הוי מצי אכל, כי לא נתפעלו חושיו כלל ויכול הי' לאכול אנא שלא אכל והיינו עומד דייקא על רגליו ומשמש אף כאן עומד