דברי מהרי"א חלק ב רלד

הוי ראוי ליהיות בכל העולם וכל האומת אבל לטעם השני להזכיר העקידה הוי רק לישראל כמ"ש עקידת יצחק היום לזרעו תזכור וז"ש שאו זמרה ותנו תוף וכו' הני כל כלי זמר ותקעו בחדש שופר דייקי דעיקר לזכרון העקידה דוקא ולכן כי חק הוא לישראל ולא לאוה"ע ודו"ק: הברכה. וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלקים את בנ"י לפני מותו ויאמר ד' מסיני בא וכו' וי"ל המשך הפסוקים ונקדים עוד כי תמוה לפי דאמרי' חז"ל אל יאמר אדם לד' קרבן אלא קרבן לד' דאם יאמר השם תחילה חיישינן שמא ימות כשאמר לד' ולא יספיק לומר קרבן ונמצא מוציא ש"ש לבטלה וא"כ ה"נ קשה למה אמר משה ד' מסיני בא הול"ל מסיני בא ד' מטעם הנ"ל ונראה דעל מרע"ה לא שייך טעם הנ"ל כיון דהשכינה מדברת מתוך גרונו של משה אעפ"י שהי' יודע שבאותו יום ימות לא הי' ירא להזכיר ש"ש תחילה וא"ש וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלקים דייקא ר"ל שהשכינה הי' מדברת מתיך גרונו א"כ אעפ"י שהי' לפני מותו ר"ל שידע שימות באותו יום אף עפי"כ ויאמר ד' מסיני בא דהיינו השם תחילה – מאאמו"ר ע' זצוק"ל: לפני מותו פירש"י סמוך למיתתו וכ"ה בספרי וקשה מנ"ל הא הרי ביצחק כתיב ג"כ ואברכך לפני מותו והי' זמן רב קודם מיתתו ועוד מ"ט יחסו למשה כאן בשם איש האלקים ועוד מאי את בני ישראל פשיטא ואלא למאן בירך ועוד למה לא ברכ' מקודם במשך כל זמן שהיו במדבר ונ"ל דאיתא בחולין ושמו את שמי על בנ"י ואני אברכם כהנים מברכים לישראל והקב"ה מברך לכהנים וכ"כ ואברכה מברכיך וא"כ קודם זמן קרוב למיתתו הי' מקום חשדה לומר שלא לטובת ישראל בלבד ברכם אלא לטובת עצמו ג"כ אחר שראה שלא נענה בתפילתו ברכם כדי שיתברך גם הוא לכן המתין לברכם אחר הגז"ד והצדיקו עליו שעי"ז נקרא איש האלקים שהצדיק עליו הדין באמרו הצור תמים פעלו וכו' ואז ע"כ לא לטובת עצמו עשה וז"ש וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלקים דייקא ר"ל באותו שעה שהצדיק עליו הדין וזהו לפני מותו סמוך למיתתו ממש אז בירך את כל בנ"י דייקא לטובתם בלבד כנ"ל ולק"מ- גם יובן עפ"י דאיתא בתנחומא פ' ויחי כל המברך את ישראל כאלו מברך את השכינה שנאמר כי מבורכיו יירשו ארץ כי מברכיהן לא נאמר אלא כי מבורכיו וא"כ סרס המקרא ודרשהו וה"פ וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלקים את בנ"י פי' "את" עם כמו הבאים את יעקב וכיו"ב ור"ל האיש משה ברך האלקים עם בנ"י ברכו את בנ"י כאלו הי' מברך את השכינה וא"כ תרתי משמע שהי' מקום חשדא לאמר לטובתו ברך אותם אחר שראה שלא הועיל' תפלתו ברכם והשכר ע"ז מבורכיו יירשו ארץ כתוב ר"ל שעי"ז יבא לא"י לז"א הקרא לפני מותו הי' סמוך למיתתו ול"ל וכנ"ל – עוד נ"ל דאיתא ביומא דף ע"ו לחם אבירים אכל איש זה יהושע דכ' קח וכו' איש אשר רוח בו ומקש' הגמ' ואימא משה דכ' והאיש משה וכו' ותירץ דנין איש מאיש ואין דנין איש מוהאיש איש זה יהושע האיש זה משה ע"ש וק"ל ממקרא זה איש האלקים דקרי' למשה איש ולא האיש ונ"ל תשובת הקב"ה למשה הוה רב לך ודרז"ל רב יש לך ומני יהושע ואין מלכות נוגעת בחבירת' וכתיב אין שלטון ביום המות א"כ לתרץ א"ז תואר איש למשה ולא האיש המורה על חשיבתו לז"א לפני מותו הי' סמיך למיתתו ממש כנ"ל עכי"ר אאמו"ר הג' זצוק"ל [א"ה ונר' לתרץ הדקדוקים