דברי מהרי"א חלק ב רל

נקבע תחילת החדש לדון בו היינו לישראל אבל לא לאוה"ע אבל באמת קיי"ל כר"א שכן יסדו בתפלה זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון וכו' א"כ ז"ש דהטיה למשפטיך עמדו היום דייקא זה ר"ה סתם היום כמ"ש ויהי היום ה"ט כמו לעולם ד' דברך נצב בשמים לדור ודור אמונתך כוננת ארץ ותעמוד ר"ל לפי שאז תחילת הבריא' ויצא אדה"ר בדימוס לפניך לכן הוקבע יום זה למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך גם או"ה וכמ"ש בר"ה כל באי עולם עוברין לפניו וכו' וז"כ הקליר היום הרת עולם בתשרי לכן היום דייקא יעמיד במשפט ומה"ט כל יצורי עולמים גם או"ה בכלל והטעם כדי שיצא בדימוס כמו אה"ר לכן אם כבנים אלו ישראל שנקראו בנים לד' רחמינו וכו' ויצאו בדימוס ואם כעבדים אילו או"ה עינינו לך תלוי' עד שתחנינו: עונ"ל עפימ"ש הב"ל דרוש ס"ג אז"ל הרבה דברים אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע כשתהא רוא' בניך בצער ואין מי שיבקש עליהם רחמים מיד ענה אותם א"ל הקב"ה משה חייך בכל שעה שיקראו אותי אני אענה אותם כמ"ש בכל קראינו אליו ותמוה כי משמעו חייך בכל שעה כשיקראו אותי אני אענה אותם כן נראה שהוא ית' הסכים עם בקשתו של משה והבטיחו לעשות רצונו והלא הוא ביקש שאפי' כשאין מי שביקש עליהם רחמים יענם דהיינו בלי קריאה והיא ית' משיב שיענה בכל עת שיקראו משמע הא לא יקראו לא יענם וזה לא כשאלת משה וידויק לשון ענה אותם שאם און כאן בקשת רחמים ל"ש בהא עניה ולא הל"ל אלא הצילם או רחמם ולמה האריך אין מי וכו' יאמר וקיצור אין מי שיתפלל עליהם אמנם כי הם ז"ל אמרו ב"פ אמר הקב"ה למשה מי שיש לו בידו ורחמתי אני עושה עמו במדה"ר ומי שא"ל בידו וחנותי במתנת חנם אני עושה עמו נמצ' כי מי שי"ל זכיות אצלו ית' לא יקרא בעבור זה שיעשה עמו על צד הדין כי ס"ס אם צדקת מה תתן לו אלא עושה ד' עמו ברחמים להחשיב זכיותיו ולעשות לו בעבורם אבל מי שאנ"ל אצלו כלום ל"ש בי' רחמי' אלא במתנ"ח כי אין מאומה בידו וכיון שדבר זה הוא חנם בתורת חן אינו פטור כ"כ ומוכרח שיתרצה הוא ית' לתת חנם בכל עת וכל שעה כי שמ' בזמן מן הזמנים לא יהי' מקום לעשות חנם ע"כ קדם הרועה הנאמן ע"ה לבקש מלפניו על עמו כשיהיו בצרה ויהי' משוללי זכיות שאין להם בידו ית' כלום באופן שאין מי שיבקש עליהם רחמים דהיינו בתורת רחמים אשר לא יושגו מאת ד' כ"א לאשר יש לו בידו אלא בהכרח יוצרכו לבקש מתנ"ח בתורת חן לא בעבור זה ישיב פניהם ריקם אלא ענה אותם מיד עכ"פ והשיב לו ית' כי כן יעשה בכל שעה שיקראו בין בהיות להם בידו שיזכו אל הרחמים בין כשלא יהי' להם בידו שיצטרכו למתנ"ח לעולם אענה אותם ואל יעכב חסרון הזכיות וכו' ע"כ אפוא נ"ל ודאי כל שיש בידם קצת זכיות נקראים בנים אבל בלא זכות כלל ודאי רק מתוארים עבדים לפי"ז מבואר כונת הקליר אם כבנים שי"ל קצת זכיות א"כ רחמינו במה"ר כרחם אב ע"ב ואם כעבדים שאין בידינו שום זכות ואין כאן רחמים עכ"ז עינינו לך וכו' עד שתחנינ"ו במתנ"ח כהבכחתן וחננינו וחנינו וכו' ורחמתי וכו' – עכ"ל אאמו"ר הג' מהרי"א זצוק"ל: דרשה קודם תפילת כל נדרי בשנת תרכ"ג מאאמ"ו הג' מהרי"א זצוק"ל. כי ביום הזה יכפר וכו' יובן העקידה סוף שער ס"ד בפ' אחרי פי' מ"ש המשורר תהלים ס"ה לך דומי' תהלה אלקים בציון ולך ישלם נדר שומע תפלה וכו' דברי עונות גברו מני פשענו אתה תכפרם וז"ל ירצה שלא יכיל שום דבור וספור השבח והתהלה שראוי' לתת לאלקים בציון ע"ז הענין הנפלא שהיו מתנהגים בו כ"ז שביהמ"ק