דברי מהרי"א חלק ב רכט

אימתי יכפר מכל חטאותיכם שלא נשאר אפי' שגגות לפני ד' תטהרו אם תעשו תשובה לפני מדה"ר מתוך אהבה לפי"ז שפיר קדריש ר"ע אשריכם וכו' דזה יהי' אשורו ושבח לכם אם תעש' תשובה מחמת אהבה לפני ד' מדה"ר – מאאמו"ר הג' זצוק"ל: היום הרת עולם היום יעמוד במשפט וכו' אם כבנים וכו' וצלה"ב אם כבנים מאי צריך בקשה ונ"ל לבאר גם ההמשך כולו עפמ"ש הכל"י פ' תצא על אזיל בן סורר ומורה ל"ה ולא יהי' ולמה כתב בתורה אלא דרוש וקבל שכר ומ"מ חל עלינו חובת ביאור למה כתבה תורה דבר שאינו בנמצא כלל ואולי הטעם כדי שישמעו הבנים פרשה זו ומשפטה ויראו הבנים מלמרות עיני כבודם של אב ואם אבל קשה וכל ישראל ישמעו ויראו הל"ל וכל הבנים כי א"צ לפחד זה כ"א לבנים אמנם יש מוסר נפלא לכל ישראל שהם נקראו בני אל חי ויש לחוש כי יסמכו ע"ז ויאמרו מאחר שאנחנו בנים גם אם נהי' סוררים לא הביט עון ביעקב וירחם עליהם כרחם אב על בנים ויוותר להם כאב לבנו וכ"א משה בניו מומם דור עקש כי סמכו ע"ז ועשו עבירות חבילות חבילות ר"ל מה שקראם בנים זהו מומם [ונ"ל לפי"ז המשך סיפא דקרא דור עקש וכו' ר"ל שהם מעקשים את הישרה ע"י שבח כשקראם בנים הם] ובטחו באביהם שלא ימסרו ביד מדה"ד ע"כ כתבה התורה שהדין דין אמת שאפי' האב חיוב להביא את בנו לב"ד ולמוסרה לב"ד למיתה ועי"ז ישמעו פ' זו וכל ישראל ישמעו ויראו את ד' ולא יסמכו ע"מ שקראם בנים כי גם בב"ד של מטה חיוב האב למסור את בנו לב"ד וכן הדין בב"ד של מעלה ובגמ' ספ"ק דקידושין פליגי רבנן ס"ל אם אין עושין רצש"מ עבדים נקראו ולא בנים ור"מ ס"ל בין כך וב"כ קרוים בנים א"כ מובן שעל זה אנו מבקשים אם כבנים אנו נידונים גם באין עושין רצשל"מ רחמינו כרחם אב על בנים ולא תדנינו כבן סורר ומורה דכיון שבן סורר ומורה לא היה ודאי לא יהי' דמה"ט כתב תורה דינו כדי שלא יהי' אם כן רחמינו וכו' ואם כעבדים וכו' כנ"ל: עוד כתב מרן אבי הג' זצוק"ל וז"ל עונ"ר דכ' למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך נ"ל פי' דהנה במשנה בפ"ק דר"ה אית' בר"ה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון וכתב הר"ן יש לשאול למה אדם נידון בר"ה יותר מבשאר ימים וכו' ותי' דבר זה למדנו מדגרסי' בפסיקתא בשם ר"א בפ' דרשו ד' בהמצאו דתני' בכ"ה באלול נברא העולם [ובגמ' אר"א בתשרי נברא עולם על גמר ברייתו קאמר דאה"ר שבו עמר העולם נברא ביום וי"ו היינו בא' בתשרי] נמצאת אומר בר"ה נברא אה"ר וכ' בעשירית סרח בי"א נדון בי"ב בדימוס יצא אמר הקב"ה זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין ביום זה ויוצאין בדימוס וכ"ז אימתי בחדש השביעי בא' לחדש ומכאן סמך למה אדם נידון בר"ה יותר מבשאר ימים ומיהו אכתי תמוה לי' ה"ת לר"א אבל לרי"ה דאמר בניסן נבר' עולם אכתי הדק"ל למה נדון בר"ה יותר מבשאר ימים ונ"ל דרצה ד' ית' לזכות לישראל בדינים לדונם בזמן שהוקבע לכפרה ולסליחה לפי שנתרצה הקב"ה ביוה"כ הוקבע יום סליחה לדורות לפיכך גזר ד' שיהי' אדם נידון בר"ה שצדיקים נו"נ לאלתר לחיים ובינונים הרי גז"ד שלהם אין נחתם אלא עד יוה"כ שהו' יום סליחה וכפרה הרי נתנה להם תור' זמן כדי שישובו אל ד' ואפשר שמר"ה עד יוה"כ התחיל ד' להתרצות למשה וביוה"כ נתרצה לו לגמרי לפי' רצה ד' לדון בריותיו זמן זה שהוקבע לכפרה וסליחה עכ"ל – ולענ"ד נ"מ טובא לטעם ראשון דר"ל לר"א דתשרי נברא עולם ודאי גם או"ה בני אדה"ר המה כולם נידונים גם הם בר"ה אבל לטעם ב' דר"ן לר"י בניסן נברא עולם וע"ש שנתרצה קב"ה ביו"כ על חטא עגל