דברי מהרי"א חלק ב רכח

במשה הוא אומר נושא עון ופשע וחטאה וחכ"א עון זה מזיד פשעים אלו המרדים שנא' וכו' חטאים אלו שגגות ומאחר שכתודה על הזדונות וכו' א"צ לבקש שוב על השגגות אם על זדונות ימחלו לו אלא כך הי' מתודה חטאתי עויתי וכו' אלא מה שאמר משה וכו' נושא עון וכו' אמר משה לפני הקב"ה בשע' שישראל חוטאין לפניך ועושין תשובה עשה להם זדונות כשגגות וכו' ההוא דנחית קמיה דרבה ועבד כר"מ א"א שבקת רבנן ועבדית כר"מ א"ל כר"מ ס"ל כדכתיב בס' אוריי' דמשה ע"כ ותמה הרי"ף בעין יעקב אמאי לא ביקש משה עדיפא שיעשו זכיות עש"ה וגם תמוה תשובת האי דנחית וכו' כדכתיב בס' אוריית' דמשה והרי רבנן דר"מ דרשי' לי' נמי מקרא דמשה שפיר ופירשתי בימי חרפי עפ"י המשנה פ"א דאבות הוי כעבדים המשמשים וכו' וגירס' בתויו"ט שם ע"מ שלא לקבל פרס ופירשתי עפ"י חקירת העיקרים ג' מיני אהבה הן ערב ומועיל וטוב א"כ לגירסא שלא ע"מ לקבל פרס הרי מ"מ יודע שהקב"ה ישלם לו י"ל מקרי אצלו אהבה המועיל אף שאינו מתכוין לתועלתו ולזה גרסי' ע"מ שלא לקבל פרס דוקא אינו רוצה כלל שום שכר אחר כ"א שכר מצוה זה שזכה לעשות מצית המלך ד' היינו מאהבה גמורה אהבת הטוב ממש שאינו חפץ בשכר כלל וע"מ הוא עובד ואחז"ל לא הי' ישראל ראוי' לאותו מעשה אלא להורות תשובה ונ"ל לפי"ז ודאי לדידהו דור המדבר שלא ידעו מקודם דמהני תשובה לרבים ומ"מ עשו תשובה ולא שמו איש עדיו עליו ויתאבלו הו"ל תשובה מאהבה גמורה אבל לדידן דידעי' כבר דמהני תשובה לא מקרי מאהבה כ"כ וע"מ כן עושים כדי שיהפכו עונות לזכיות וגדולים יותר מצדיקים גמורים ולכן אלו הי' משה אומר שיעשה להם זכיות הי' קצת פנייה ואהבה עצמית ע"מ לקבל פרס זה ולא הי' מועיל להם שיעשו עונות להם זכיות לכן אמר רק כשגגות וכיון שכן אני יודעים זאת שמרע"ה התפלל רק עלינו שיעשו שגגות ולא מהני לגמרי ומ"מ אנחנו עושים תשובה הו"ל שוב לדידן מאהבה גמורה כמו בישראל במעשה העגל עונות נעשים זכיות ולפי"ז כונת משה הי' רצונו שיעשו זכיות והוצרך מה"ט לומר כשגגות וכתוב בתורה עשה להם עון ופשע כחטאה והכונה הי' לזכיות וזה"ש ההוא דנחית וכו' אנא כר"מ ס"ל כדכתיב בספר אורייתא דמשה דייקא קרא כדכתיב וחטאה ס"ל ולרבנן הכוונה בהיפוך וכדכתיב ס"ל חטאה ממש ולא כונה הפכיות משום קושי' הרי"ף וע"כ לסדר ודוי' – מאאמו"ר הג' זצוק"ל: ליוה"כ איתא ביומא דף פ"ה אר"ע אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנא' וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם לפני ד' תטהרו וקשה דהא ודאי הקרא איירי שעשו תשובה כי בלתי זאת אין יו"כ מכפר כמו שדרש ר' ישמעאל ד' חלוקי כפרה ובכל אחד מהם חשיב תשובה וא"כ למה נקט הקרא ד' שהוא מדה"ר ולא נקט אלקים דהוא חידוש יותר דאפי' לפני מדה"ד טהורים ונ"ל רק נבאר מה שאמר ר"ל גדולה תשובה שזדונות נעשות כשגגות איני והאמר ר"ל גדולה תשובה שזדונות נעש' כזכיות ל"ק כאן מאהבה כאן מיראה והסברא כי מי שעושה תשובה מיראה דהיינו מיראת העונש שבא מדה"ד א"כ כל כונתו רק למדה"ד ומידת הדין אינו מוותר כלום לכן נשאר לו עוד שגגות אבל העושה תשובה מאהבה שיכיר בעצמו ערכו השפל וגדולת השם ית' אעפ"י שיודע שהוא בעל הרחמים ומוחל עונות בכל שנה ושנה ואינו מעניש את הבריות בפתע פתאום ואעפי"כ עשה תשובה זה מעלה גדולה כי עשה תשובה לפני מדה"ר ולכן יש לו מעלה יתירה שזדונות נעש' כזכיות וא"ש כי הכתוב אומר כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאותיכם דהיינו אפי' השגגות ואי הו' כתיב לפני אלקיכם דהיינו מה"ד הי' נשאר עדיין שגגות כדר"ל לעיל ולכן כ' לפני ד' דהיינו מדה"ר והכ' אמר הקרא