דברי מהרי"א חלק ב רכד

הקב"ה כאלו סבל נגעים ומכפר לו עונותיו וה"נ המון העם אם נוטה לב ואוזן לשמוע בד"ת בהלכה קיי"ל שומע כעונה מעלה עליו הקב"ה כאלו הוא עסק בתורה ממש באותו שעה כמ"ש שמעו ותחי נפשכם שמעו לד"ת ותחי נפשכם כל הגוף יקבל רפואה ותחי נפשך וגם רפואות הנפש מחלאת זוהמתה שהקב"ה מוחל ומכפר על כל עונותיה' אפשר לכוון בזה כונת התורה בפ' נצבים כי המצוה הזאת וכו' ופי' הרמב"ן דר"ל על כל התורה כולה ולא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא נגד כל ישראל שני הכתות הנ"ל המון עם ות"ח ומפרש הפסוק השני תחילה נגד המון עם שאין יכולין ללמוד תורה לא בשמים הוא לאמר מי יעלה לנו וכו' היינו לא נפלאת הוא ממך להתנצל כי יפלא ממך דבר ואח"כ נגד הת"ח שאין כחם לעשות ג"ח ולא מעבר לים הוא לאמר להתנצל מי יעבר לנו הייני ולא רחוקה הוא לאמר איך לעשות ג"ח כי קרוב אליך הדבר מאד דייקא ר"ל גם שניהם אל המין העם קרוב הדבר לעסוק כמ"ש ודברת בם ואל הת"ח קרוב מאד לעסוק בג"ח התלוי בממון כמאחז"ל ובכל מאדך ובכל ממונך ומפרש הפ' כיצד היינו בפיך ובלבבך לעשותו ר"ל הת"ח קרוב אליך הג"ח בפיך אף שחסר אצלם המאד תוכל להזהיר את העם בפיך ע"ז לעשותו וגדול המעשה יותר וכו' והמון עם קרוב אליך העסק בתורה ע"י ובלבבך לעשותו אף שחסר אצלך הדבר ליתן לבבך לשמוע הד"ת מפי הדורש ושומע כעונה הוא לעשותו כאלו עסקת בתורה בפועל הדיבור וכמאחז"ל במד' רבה פי יתרו: ולפי"ז נר' אם רוצים להורות עם ד' דרכים לעסוק בתירה וראוי' שלא להעמיס עליהם ענין קשה להם כ"א תחילה צריך להורות להם דבר שנוח להם ובנקל יקבלו עליהם ואח"כ בדבר היותר קשה עליהם עד"ה חנוך לנער עפ"י דרכו וכן ישראל בכלל כתיב כי נטר ישראל ואהבהו לכן להזהרם על ג"ח מיד בתחילת הדרשה יהי' קשה עלי' כי ביותר צריך לזרז במקום שנוגע לממון לכן בע"כ להקדים תחילה הדרשה שמעתת' הלכה תוס' וכל העם נותנים לב לשמוע ובזה השמיעה בלבד גם הם עוסקים בתורה נקראים דשומע כעונה בשעה אחת קטנה מעלה הקב"ה כאלו למדו גם כל הסיגי' דשמעת' והדרשה בלא שום יגיע ובלא חסרון ממונם כמ"ש שמעו ותחי נפשכם ואחר כך ישמעו גם לאגדה לתועלת הדרשן לזרז מעט ג"ח וגדול המעשה יותר וכו' באופן שיהי' כולם ישיגו גם רפואת הנפש ומחילת עון ע"י שכולם יהי' נקראים עוסקים בתירה ובג"ח בחסד ואמת וכו' כנ"ר: והנה בקידושין מסיק הש"ס נמנו וגמרו לימוד גדול שמביא לידי מעשה ובפ"א תנן לא המדרש עיקר אלא המעשה א"כ בשעת מעשה אם א"א לקיים ג"ח ע"י אחר ע"כ המעשה עיקר צריך להקדים הג"ח לתורה כמ"ש קרא בחסד ואמת יכופר עון היינו כל יחיד בפ"ע אבל התנ' קמא דרי"ו כל העוסק בתורה ובג"ח בשעת לימוד הרי אדורש להורות העם קאי לימוד גדול כנ"ר שמביא לידי מעשה כדי שיקבלו דבריו צריך להקדים התירה ובג"ח: ומאז בשנת תקצ"ב פרשתי כוונת המסורה ג"פ זה, זה ותני כל העובר על הפקידים זה לחמינו הצטדני, זה רע בכל אשר נעשה ונ"ל דזה לשון הילקוט ר"פ כי תשא ונתני איש כופר נפשו כשראה משה כן תתייר' אמר עור בעד עור וכו' ידע הקב"ה מה בלבו של משה א"ל חייך נא ככר כסף ונא מאה כסף וכו' ולא שלשים שקלים אלא זה יתנו וכו' כמין מטבע של אש הראה למשה ואמר זה יתנו וכו' והטעם לפי שאין הקב"ה בא בטרוני' על בריותיו ואין מבקש אלא לפי כח האדם לעשות והנה בברכות אז"ל כל העוסק בתורה ובנ"ח מיחלו' לו כל עונתיו שנאמר בחסד ואמת יכופר עון והמון העם שאין יכולים ללמוד בתורה נמי נמצא להם תקנה ע"י