דברי מהרי"א חלק ב רכב

אם גם שענן החומר עליהם עכ"ז יקדישו הכל לשם ד' אכילה ושתי' ומסחרם יהי' הכל רק לעבודת ד' וכה יעשו הכל לשם ד' כל ימים אשר ישכון הענן החומרי' עליהם שוב מפ' הפ' כי יש ג' אופנים מה בהארוך הענן ושמרו משמרת ד' ולא יסעו יר' כת אנשים אשר ענן החומרי עליהם והם בעלי סור מרע ועומדים על מעלתם רק הם בימי עלי' והולכים לאסוף ממון ומסחרים והיו' שהענן החומר עליהם, אבל מ"מ שמרו משמרת, ד' וסיר מרע הם רק שלא ילכו הלוך וגדול במעלה כ"א לאסיף קנייני עוה"ז החומרי' והי נו בימי עליי' אז לא יסעו עד שיתקנו א"ע תחילה להשליך קניינו עוה"ז וכת הב' היי' ויש אשר הענן ימים מספר זהו נגד ימי עמידה כת זה עפ"י ד' יסעו עכ"פ יר' יקדישו עכ"פ כל תאוותך באכילה ושתי' לשם ד' וכת ג' הם אשר לא חזרו בתשובה עד ימי ירידה והיינו ויש הענן מערב עד בוקר יר' שהוא סכוך בענן הגשמי' מערב כל ימי עוה"ז שנקראת ערב כל הג' זמנים עד הבוקר עד סמוך למיתה שבא ימי בוקר עוה"ב אז בל יהי' עצל ויגבר ויתחזק אז ונשלה הענן מיד ויחליף כח גשמי' ויסע מיד להשלים א"ע ולהשליך החומריות כי אם לא אז אימתי ויאמר ד' אל משה עשה לך ב' חצוצרות יר' ב' אופני הנהגות ותוכחו' מקשה תעשה אותם יר' לפעמים צרי' לדבר להם דברים קשים כגידין וגם והי' לך למקרא העדה לפעמים צרי' להוכיחם באהבה בקריאת חיבה ותקעו בהן אליך כל העדה יר' כל הכתות הנ"ל אם בא' יתקעו יר' תיכף בר"ח אלול כשמתחיל התקיעה ראשונה והיי' מיד בימי עליה ונועדו הנשיאים היינו הצדיקים התמימים להם סגי בתקיעה פשוטא בתקיעה ראשונה וחוזרים מיד בבחרותם ונגד כת ב' אמר ותקעתם תרועה הוא גנוחי גנח ונסעו המחנות החונים קדמה הם הכת אשר כל מגמתם לאסוף הון מקדם שהוא מערב ששם מקור הזהב להם צריך התעוררות יותר כי אינם חוזרים עד ימי עמידה ועד כת הג' אשר משוקעים בתאות עוה"ז לעדן גופם ואינם חוזרים עד ימי ירידה אמר ותקעתם תרוע' שנית הם החונים תימנה שחושבים קרבם בתימו לעולם ובהקהיל את הקהל אלו יהי' כל ישראל לב א' בשלום ואחדות אז יתקעו בשופר גדול לעתיד ולא תריעו כנ"ל עכ"ד שר אאמ"ו זצוק"ל: דרשה לשבת תשובה תרכ"א מאאמ"ו הג' מהרי"א זצוק"ל: איתא במדרש בשעה שהחכם יושב ודורש וכל העם שומעים הקב"ה מוחל עונותיהן של ישראל ונ"ל טעם הדבר דנוהג בעולם שכל הדורש ברבים לפני ההמון עם ולפני הת"ח הוא דורש בהלכה ובאגדה שווה לכל נפש ומהראוי' הי' לדרוש תחילה באגדה ואח"כ בהלכה להיות רבים עתה עם הארץ אמנם המנהג הוא בהיפוך ונ"ל טעם בברכות ה' תנא תני קמא דרי"ו כל העוסק בתורה ובגמ"ח וקובר את בניו מוחלין לו על כל עונותיו א"ל רי"ו בשלמ' תורה וג"ח דכתיב בחסד ואמת יכופר עון חסד זו ג"ח שנאמר רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד, אמת זו תורה שנאמר אמת קנה ואל תמכור אלא קובר את בניו מנין וכו' אתי' עון עין כתיב הכא בחס"ד ואמת וכופר עון וכתיב התם ומשלם עון אבות אל חיק בניהם אמר רי"ו נגעים ובנים אינן יסורין של אהבה ונגעים לא והתני' כל מי שיש בו אחד מארבע מראות יעפים הל אינן אלא מזבח כפרה מזבח כפרה הוו יסורין של אהבה לא הוו וכו' ובמס' ע"ז דף ד' ג' ראשונות הקב"ה יושב ועוסק וכו' אמת לאמתו אבל דבר אגדה שמושכת לבו של אדם ונח לשמען בשם חסד יכונה ולא בשם אמת שאין מושיבין על האגדה עיין ברשב"א מגילה, דף ט"ו ומה"ט מצינו לפעמים בר' עקיבא שהי' דורש באגדה א"ל עקיבא מה לך אצל אגדה כלך אצל נגעים ואהלות ונ"ל להיות ר' עקיבא הי' נידון