דברי מהרי"א חלק ב רכא

דרשה לראש השנה פק"ק סעמניץ יע"א: בפ' בהעלותך כ' ולפי העלות הענן וכו' עפ"י ד' יסעו וכו' עשה לך ב' חצוצרות מקשה תעשה אותם וכו' נ"ל לבאר ויבואר גם פי כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם ונ"ל דאי' בא"י פ' במדבר משל לאיש חולה והי' בעל דאגה מאד ובא לרופא מומח' והי' ימי הסתיו שאין רפואות מוצלחות בהם והחולה עומד לפניו ביגון ואנחה מפחד על מחלהו ויאמר הרופא בלבו מה אעשה לאיש הזה אם אומר לו המתין עד חודש זיו הוא ימות ממורא ודאגה שעליו ויענה אותו בערמה ויאמר אל תירא בני אני ארפא אותך דק בתנאי שתמסור עצמך בידי כ"מ שאעשה לך לקבל כל הסמים המרים אשר אתן לך אז תתרפא ויאמר כן כדבריך והרופא עשה א"ע בכ"י כאלו הו' מכין לו סמים חדשים והאיש הזה בשוא נתעה וחשיב בכח הדמיון כאלו הרפואות הם מרים והי' קשה עליו לקבלו רק בכל כחו התאמץ לקבלם וכ"ז שקר הי' כי הרופא לא נתן לו מאומה רק מים רק נתן לתוכו איזה טיפות כדי לשנות מראהו ויאמר לו מהר פתח פיך ותבלעם ומרוב פחד ובהלה נדמה לו שנתן לו דבר מר ויעש לו כן כמה שבועות וא"ל עתה לך כי כבר יש לך רפואה ובהגיע זמן הקיץ שלח אליו הרופ' שימהר לבוא אצלו ויבוא לפני הרופא וא"ל דע בני כי אתה חולה מסוכן כמקדם ואתה צריך לקבל רפואות כי ע"ט הייתי מרמה בך ובאמת לא השגת שום רפואו' עדיין וא"ל החולה הלא סבלתי מרירות הסמים כמה ימים א"ל שקר עלה על דמיונך כי לא נתתי מאומה סמים רק מסיב' החרדה נדמה לך כ"כ אבל עתה הגיע הקיץ עת המוכשר לרפואה אני אתן לך רפואות אמיתיי' ותרא ותבחון עוצם מרירות סוף תדע ענין הרפואות ותבחין ההבדל בין רפואות ראשונות ובין רפואות של עתה ע"ש הנמשל לענינינו כי בכל השנה שהמנהיג המוכיח הת"ח רופאי הנפש אז המוכיחו' צריכים ליזהר מאד בתוכחתם שהי' רק ברמז בהתלבשות בדברי אגדה ולא בכח ובחיל ינהיג העם כי בכל השנה אין העם מתעוררים כ"כ רק יאמרו להם שיהי' להם רפוא' ויתן להם פתר תקוה טובה אם ישובו אל ד' בכל לבבם אבל בימים הנוראים הללו שהמה קבועים ומסוגלים לרפוא' אז צרי' המוכי' להנהיג העם בחזק' ולדבר קשות ברפואות מרים וז"כ כשופר יר' כשיגיע זמן השופר אז אל תוכיח בנחת ורמז כ"א הרם קולך בחזק' והגיד לעמי פשעם שתגד להם דברים קשים כגידין והנה המוכיח צ"ל שיהי' לו ב' מיני הנהגת לפעמים לא טוב להוכיח בכח לומר שמעו נא המורים כי לא תיכון תוכחתו רק יוכיח בד"ח בנחת נשמעין ויוכיח אותם באהבה לכו ונשובה אל ד' למען יכנסו דבריו באזניהם ולפעמים צריך להוכיח בחוזק ובכח ולהרים קולו כשופר בדברים קשים וז"ש בפ' שופטים והי' כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן ודיבר אל העם ואמר אליהם שמע ישראל אתם קריבים היום למלחמה על אויביכם אל ירך לבבכם וכו' כי ד"א ההולך עמכם וכו' יר' הכהן הוא המנהיג ומוכיח ידב"ר אל העם יר' בלשון קש' וגם ואמר אליהם יר' לפעמים יאמר אמירה רכה בנחת תחילה ידבר קשה שמע ישראל אתם קריבים היום למלחמה ושוב יאמר להם ג"כ אבל אל ירך לבבכם ואל תיראו כי ד"א עמכם והוא יסייע לכם לתשובה והנה ג' זמנים יש בחיי האדם ימי עלי' עמידה ירידה ר"ה הוא עד ימי עמידה שתלוין ועומדין בדין יוה"כ עד ימי ירידה כי בו משה ירד מן ההר ויש שחוזרין מיד בימי עלי' ויש שממתינים עד ימי ירידה וז"כ ולפי העלות הענן יר' כשילך ממנו ענן החומר הגשמי' ומפריש א"ע מתאוו' עוה"ז אח"כ יסעו ב"י ילכו הלוך וגדול במעלה אבל במקום אשר ישכון עלי' ענן הגשמי' בתאוות אז יחנו כ"י רק באופן זה יוכלו ליסע עפ"י ד' יסעו וכו' יר'