דברי מהרי"א חלק ב רכ

במעשה והדיבור וגם המצות קצת שבידינו אינן בשלימות ומי שאין בידו זכות אין מי שיבקש רחמים עליו כ"א חנינה מתנ"ח ובזה אין כל העתים שוות וגם מדה זו של חנן הוא כשאדם כבר הוא בצרה וכמ"ש כי יצעק אלי ושמעתי כי חנן אני אף שאינו כדאי אבל כדי שלא יבו' הצרה ח"ו ע"כ צריכים אנו להקדים תפלה וקצת זכיות שיגינו עלינו וכמ"ש תשובה ומעש"ט מגינים בפני הפורעניות שלא יבו' כלל לכן עתה במצוות היום יוה תרועה שאנחנו מקיימים מצות היום בשלימות בלי שום פניי' וכוונה אחרת רק לש"ש שכ"כ ציוה ד' וגזה"כ הוא מצו' תק"ש וגם אנחנו חוזרים בתשובה לכן אנו מבקשים רחמינו וכו' – יר' בזכות התשובה לפני ד' באמת ובתמים היותינו מאמינים שהיום יום הדין ובזכות אלו המצות נוכל לבקש רחמים על עצמינו לבטל מעלינו כל גזירות קשות ופורענוות שלא יבוא עלינו כלל: ועפ"ז פי' אאמ"ו הג' ז"ל להבין כוונת פסיקת' פ' אמור הובא בילקוט בחודש השביעי בא' לחדש ר"י בשם ר"ל פתח עלה אלוקים בתרועה וכו' בשעה שקב"ה עולה ויושב על כסא דין בדין הוא עולה דכ' עלה אלוקים בתרועה ובשעה שישראל נוטלים שופר ותוקעין הקב"ה עומד מכסא הדין ויושב על כסא רחמים דכ' ד' בקול שופר וכו' ומתמלא עליהם רחמים והופך עליהם מדה"ד לרחמים ואימתי בחדש השביעי א"ר יאשי' כ' אשרי העם יודעי תרועה וכי אין אוה"ע יודעין להריע כמה קרנות יש להם וכו' אלא אשרי העם שיודעים לפתות את בוראם בתרועה ואימתי בחדש השביעי ע"כ ומובן כיון שלפי עומק הדין אין לנו שום זכות כמ"ש כי לא יצדק לפניך כל חי וא"כ הפורעניות ח"ו עתיד לבוא כי אין רחמים בדין בלא זכות כ"א מדות חנון במתנ"ח אם האדם צועק מתוך הצער לכאב לב וז"ש בשע' שקב"ה עולה ויושב על כסא הדין בדין הוא עולה ר"ל ואין מקום לרחמים בדין בלא זכות ולא יוצדק לפניו שום ברי' בדין דכתיב עלה אלוקים בתרועה ובשעה שישראל נוטלים שופר ותוקעים קב"ה עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים ומעכב הפורעניות' מלבוא שנא' ד' בקול שופר ר"ל בזכות מצוה זו עצמה הרי יש לנו זכות ומתמלא עליהם רחמים והופך מדה"ד לרחמי' ונ"ל לכן אנו חותמין בבקשת יה"ר בין התקיעות בנוסח זה ברוך בעל הרחמים דייק' ע"י מצות התרועה נזכה לרחמים – ובזה מובן כונת הקליר בשחרית ר"ה בנוסח פדם היום מדין גמור מלחייבם מלך צדקם ברחמים וכו' קשוב קול תקיעה וכו' דלשון צדקם ברחמים ב' עניני הפוכים הם דצדקם עפ"י הדין משמע כמ"ש צדק ומשפט מכון כסאך ואין רחמים בדין וכו' וגם מתוקעי לך וכו' בשביל מצותך פשיטא שרק מה"ט אנחנו תוקעין וגם הסיום רחמים תעורר וכו' הא כבר התחיל הבקשה צדקם ברחמים ולמה זה כפול הרחמים אמנם עפ"י דברינו נכונים הדברים שאנו מבקשים פדם היום מדין גמור וכו' אף שאין בידינו כלום כי גם המצות ומעש"ט המעט שבידינו הנה הנם פגומים בתערובות איז' פניה ואין לנו לבקש כ"א מתנ"ח במדת וחנותי וכו' אבל בקשתינו הוא צדקם ברחמים דייקא ר"ל חפש להם איז' זכות באופן שיוצדק בהם שם ברחמים ולא מתנת חנם זהו צדקם ברחמים ופקדם לטובה מלך ואם אין בידינו מעש שום זכות מצוה לשמה קשוב קול תקיעה מתוקעי לך דייקא ר"ל היום מלך ר"ל הרי מצות תק"ש שאנחנו מקיימים היום רק לך בשביל מצותיך עלינו בלתי שום פניו' וכונה אחרת הרי יש בידינו זכות זה ובזה רחמים תעורר למחכי לך מלך ע"י תק"ש צדקינו ברחמים א"כ איפו נתאמץ במצות תק"ש ולשוב בתשובה שלימה וכן בתפילתינו נשפוך שיחינו לפני ד' יתב' ונזכה לרחמים ויקויים וראיתיה לזכור ברית עולם בב"א: