דברי מהרי"א חלק ב ריח

ואם מחמת טעמם הנ"ל קשה איפכא למה באמת לא ציוה ד' כן דהרי הסברא נכונה מאד שימלכהו תחילה ונ"ל דהנה הקרא ודברי חז"ל המה יחדיו צדקו אמת ויציב רק נבאר הפסוק שלפנינו וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצוצרות ונזכרתם לפני ד' אלקיכם וכו' וק' חדא מאי וכי תבואו מלחמה הול"ל למלחמה ועוד למה כ' בארצכם פשיטא דהשונא בא לארץ דחוץ לארץ מאי איכפת לי' ועוד מאי הצורר אתכם פשיטא דהצר הוא הצורר והו"ל רק על הצר וביותר קשה דלקמן בשופטים כ' כי תצא למלחמה על אויבך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם וכו' הרי כ' כי תצא למלחמה ולמה כאן שינה וכתב וכי תבואו מלחמה וכן ק' על קרא גופא מאי סוס ורכב וכי מפני הסוס ירא האדם ועוד מאי ממך ומאי עם רב פשיטא דצריכי' להיות רב כי בלתי זאת לא ירא ונ"ל לתרץ הכל ב"ה בהקדים מה דאיתא בפ"א פ"ד העושה מצוה א' קונה לו פרקליט א' והעובר עבירה א' קונה לו קטיגור א' תשובה ומעש"ט כתרים בפני הפורענות, והנה המפרשים כ' דהמקטריגים המה דומה לבהמות ולחיות רעות ולנחשים והסברא נכונה למשל מי שאכל בשר טריפה או בשר חזיר מאות' עבירה נעשה קטיגור והוא דומה לאות' בהמה או חזיר ואין האדם יוכל להכחיש ולומר מעולם לא עברתי על זה אמרו לו חזי מאן קאי קמך והמה בעצמם מצערים את האדם לאחר מותו כמ"ש כפועל כפיו נוקש רשע היינו מה שהוא בעצמו בכפיו פעל ועשה המה נוקשים אותו והנה היצה"ר מפחיד את האדם מלעשות תשובה כי אמר אל האדם שא עיניך וראה כל המקטריגים האלה שבראת כל השנה עם רב ממך שאתה בעצמך עשיתם אך האדם הישר וחרד על דבר ד' ישיב אמריו לו הלא גם אבותינו חטאו במצרים ואחר שישובו אל ד' הוציאים ובזה עולה יפה הכ' כי תצא למלחמה על אויביך כי כבר כשל אותך היצה"ר ונפלת בידו לכן צריך לצאת לקראתו אך אם תראה סוס ורכב היינו מקטריגים שדומין להם עם רב ממך שאתה בעצמך יצרתם ותרצ' לירא כמו שאמר היצה"ר על זה השיב הקרא לא תירא מהם רק תעשה תשובה והמקטריגים ממילא בטילים והא ראי' כי ד' עמך המעלך מארץ מצרים ואעפ"י שעבדו ע"ז כמו שטען השר של ים הללו והללו עע"ז וכו' וכיון שעשו תשובה וז"כ המשנה שמסיים תשובה ומע"ט כתרים בפני הפורענות וק' מאי שייכות האי סיפא לרישא וביותר ק' כיון שאמר תשובה למה לו להזכיר ומע"ט וכי יש לך מע"ט יותר מהתשובה רק על קושי' זו נוכל לומר דאיתא ביומא אר"ל גדולה תשובה שמזדונות נעשה זכיות והק' המרש"א למה יה' כזכיות די לו שימחול עונותיו ותירץ ע"י תשובה יעשה מצוה יותר ממה שהי' מחויב לעשות זהו נחשב כזכיות עכ"ל וז"ש תשובה ומע"ט היינו המצות שיתרבה אח"כ המה כתרים בפני הפורענות דהיינו כנגד המקטריגים שהם בעצם פורעין את האדם שלא די שהמה בטלים רק שהם עצמם נהפכו לפרקלטים ויהי' לך זכיות רבות והוי סיפא מעינין הרישא אבל התשובה בלבד נעשה הזדונות רק כשגגות כמו שאמר ר"ל בתחילה וא"כ לא נהפך המקטריג לגמרי כי עדיין נשאר השוגג לפי"ז יפה מתורץ ג"כ קושי' הראשונה לפי שאמר בתחילה והעושה עבירה א' קנה לו קטיגר וא"כ יתיאש לעשות תשובה לפי סברת היצה"ר לכן מסיים תשובה ומעש"ט כתרים בפני הפורענות שתחזיק עצמך לעשות תשובה, ועתה נחזור לתרץ הקושי' הראשוני' כי יש הבדל בין בעל תשובה לצדיק מעיקרא דבע"ת שנכשל פעם בעבירה ונפל ברשת היצה"ר צריך אתה לצאת לקראתו בחרבו ובקשתו דהיינו בחכמה ובתפלה ללחום כנגדו כיון שכבר נסית לו אבל הצדיק גמור אינו מניחו לנסותו רק בפעם ראשון כשבא להסיתו תיכף עומד כנגדו ואינו עובר אפילו על עביר' שאדם דש בעקביו ומצינו שכל אדם נקרא ארץ בפני