דברי מהרי"א חלק ב ריז

יעזוב רשע גם מחשבותיו ומפ' תו עוד נ"מ וישוב אל ד' בכל העבירות אל ד' מאהב' וירחמהו ויאהבהו ד' ויעשה לו ג"כ מהעביר' מצוה ובחטא ע"ז מה שנוגע באלקות ישוב לאלקינו כי ירבה לסלוח נשאר מ"מ שוגג כלשון סליחה כמ"ש מג"א סי' תר"ז וז"ש בלעם לא הביט און ביעקב חטא ע"ז שדן ג"כ אמחשבה כמ"ש און אם ראית' בלב וכו' ולא ראה עמל בישראל שאר עבירות שדן רק על העמל במעשה בפועל כי ד' א' עמו ר"ל וישוב אל ד' וירחמהו ואל אלוקינו כי ירבה לסלוח ואמר גם ביעקב אלו הגרועים ליכא חטא ע"ז ובישראל הטובים גם עמל עביר' ליכא אלא ותרועת מלך בו עושים תשובה מאהבה ענ"ל לתרץ דמייתי בגמ' שם האי דנחות קמי' דרבה אמר אין כר"מ ס"ל כדכתי' בס' אורייתא דמשה ותמו' דהא רבנן נמי דרשי לי' לקרא ונ"ל פי' נפלא בעזה"י דלכאו' פשוט י"ל לפמ"ש ל"ה ישראל ראוין לאות' מעשה אלא להורו' תשובה וא"כ י"ל לדידהו דווקא שלא ידעו עדיין דמהני תשובה לרבים ומ"מ עשו תשובה ה"ל מאהבה משא"כ לדידן דידעי כבר דמהני תשובה לא מקרי מאהבה כלל ואין נעשה זכיות לכן אמ' משה רק שגגות אמנם כן אחר שהתפלל משה רק שיעשו שגגות ה"ל לדידן נמי מאהבה כיון דמ"מ נשאר שוגג ומ"מ עושין תשובה ה"ל מאהבה ממש כמו גבי ישראל בחטא העגל וממילא נעשו זכיות אבל אלו אמר משה כזכיות כיון שהיינו יודעים כן תו ל"ה מאהבה ואדרבה ל"ה נעשים זכיות וא"כ לפי שרצה משה שיעשו זכיות הוצרך לומר כשגגות נמצא זה שכ' בתורת משה עשה להם עון ופשע כחטאה כוונתו בהיפוך הי' לזכיות וז"ש כר"מ ס"ל אנא כדכתי' בס' אורוות' דמשה דייקא וכתי' חטאה ולרבנן הכוונה איפכ' לזכיות: בתהלים ע"ט אל תזכר לנו עונות ראשונים וכו' נ"ל דהקלור יסד הרחום ומקדים רחמים לרוגז משמע דיש רוגז אבל מקדים רחמים לרוגז וטעמ' נ"ל כיון החוטא מורד בהקב"ה אחת דתו להמית כמו שגזרה החכמ' אנפש החוטא' תמות וקיי"ל בדיני נפשות פותחין בזכות תחילה ואז"ל תשובה מאהבה זדונות נעשו לו כזכיות ומיראה זדונות נעשו כשגגות וא"כ לפי גודל העביר' נעשה מצו' גדול' ואם עבר בשוגג בלא מחשבה ושב מאהבה נעש' מצו' ג"כ בלא מחשבה ולכאו' הא בהא תלי' מאי הוי לזכות לפתוח בו תחיל' בד"נ אם התשובה הוא מאהבה שנעש' לו מעביר' מצו' יותר זכות הוא לפתוח בחטאים השוגגים תחילה שאפשר ימחק החטא לגמרי אבל מהעונו' יעשו שגגות אבל יאמר בתחיל' הבריאה אמר' החכמ' נפש החוטא' תמות אבל הקב"ה אמר יעש' תשובה ויתכפר וע"ש זה נקר' הרחום ועוד בשעת הדין גם כשעושין תשובה וניצולים מדין מיתה הקב"ה מקדים רחמים לרוגז פותח הזכות תחילה כמו בד"נ והנה על הרוב עושים רק תשובה מיראה לכן ע"ש האומה התפלל ד"ה ואמ' א"ת לנו עונו' ראשוני' ור' הזדונות תחילה וה"ט מ' דמהר וקדמוני רחמיך הרי אתה מקדים רחמים לרוגז ופותח' בזכות תחילה והן אמת אם התשובה הי' מאהבה הי' זה זכות יותר אבל באמת דלוני מאד במצות התשובה רק מוראה והוא כה"ג חובה וכנ"ל: דרוש לר"ה ת"ר לפ"ק מאאמו"ר הג' מהרי"א זצ"ל: בפ' בהעלותך כ' וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם והי' לכם לזכרון לפני ד' אני ד' אלקיכם ואיתא בספרי ר' נתן אמר ותקעתם בחצוצרות הרי שופרות והי' לכם לזכרון הרי זכרונות אני ד' הרי מלכיות, א"כ מאי ראו חכמים לומר מלכיות תחילה ואח"כ זכרונות ושופרות אלא המלכוהו עליך תחילה ואח"כ בקש רחמים מלפני כדי שתזכר לך ובמה בשופר ע"כ ולכאור' תמוה מאחר שציוה ד' לתקוע שופרות תחילה למה עקרו חכמים ממקומו