דברי מהרי"א חלק ב ריא

לשון העברה או פחותה כמ"ש ויפקד מקום דוד וז"כ גם כאן וביום פקדי ר"ל ביו"ט שחסר מלת יום שלא כתיב באורייתא תיבת יום כמו אצל שארי יו"ט אז פקדתי וכו' וזה"ש נמי תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגינו שמכוסה מלת יום – מאאמו"ר דנ' וצוק"ר: בר"ה דף ויו א"ר יצחק למה תוקעין ומריעין כשהם יושבי' וחוזרין ומריעין כשהם עומדים כדי לערבב את השטן וז"ל הטור או"ח סו' תקפ"ה כדי לערבב השטן פו' כדי שיתערבב מיד בתקיעה ראשונה שלפני התפלה ולא יקטרג בשעת תפלה וי"מ שמכח תקיעה ראשונה מתערב בשניה והכי איתא בירושלמי בלע המות לנצח וכתיב והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול כי שמע קול שופר חדא זימנא בהיל ולא בהיל אמר שמא ההיא זימנא דשופר גדול כדשמע תנייני' אומר ודאי מטא זמניה ומירתת ומתערבב ולית לית פנאי למיעבד קטיגוריא ונר' דרש"י פי' בגמ' וז"ל כדי לערבב שלא ישטין כשישמע ישראל מחבבין את המצוה מסתתמין דבריו אבל הר"ן פי' וז"ל כדי לערבב להכניע את היצר כדכתיב אם יתקע שופר וכו' דשטן היינו היצה"ר עכ"ל ונ"ל אלו ואלו ד"א חיים דארז"ל הוא יצה"ר הוא שטן וכו' יורד ומתעה ועולה ומרגיז עי' ב"ב דף י"ו לכן תחילה בעינן להכניע היצר למטה בתקיעת מיושב כפי' הר"ן ואח"כ בעומד דאינו משטין כפירש"י א"כ שני פי' בטור אמת תחילה יצה"ר נתערבב מיד ונכנע ואח"כ נתערבב השטן למעלה במעומד: א"ר יצחק כל שנה שאין תוקעין בתחילתה מריעין לה בסופה וכו' וז"ל הטור מ"ט משום דלא מיערבב שטן ומפרש בה"ג דלא דאקלע בשבתא אלא דאתיליד אונס' ולא תקעו רמז לדבר אין "שטן "ואין "פגע "רע ר"ת שופ"ר פירוש כשיש שופר אין פגע רע והט"ז הקשה היכא רמיזא אין שטן אדרבה להיפוך משמע ח"ו ע"ש, ונ"ל דלא כתיב הטור איפכא שופר ר"ת אין שטן ואין פגע רע וזה אינו דהא בתיבת שופר ליכא אל"ף ובקרא כתוב אין שטן ואין פגע רע רק הטור כ' רמז לדבר כי בפסוק זה יש ר"ת שופר פירוש כשיש שופר אין פגע רע כנ"ל ודו"ק, ע"ד נר' דאות שי"ן בר"ת שופר וגם בר"ת שטן וכן אות וי"ו בר"ת ואי"ן וכו' הוא בר"ת וי"ש א"כ שניהם נרמזו בר"ת דהיינו בלא שופר השי"ן רומז שטן ויש פגע רע ח"ו אבל כשיש שופר ונתערבב וכיון דליכא שטן ע"כ ואין פגע רע כנ"ל ודו"ק – עכ"ל אאמו"ר הג' וי"ל – [א"ה ראיתי בספר א' שכתב שלא ידע מקומו של פסוק זה אין שטן וכו' ע"כ אמרתי שהוא במלכים א' קאפיטעל ה' פסוק י"ח:] דרשה לראש השנה מאאמ"ו הג' מהרי"א זצ"ל תקצ"ט אתם נצבים היום כלכם לפני ד' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל טפכם נשיכם וכו' וכתב רש"י החשוב חשיב קודם, וקשה מה בעי רש"י בזה וכי לא ראינו שהקדים החשוב וביותר ק' על גוף הקרא דכיון דכתב כל איש ישראל למה צריך לפרוט ראשיכם זקניכם וכו' ונ"ל רק נבאר תחילה המ"ר א"ר יאשי' מה דכתיב אשרי העם יודעי תרועה וכי אוה"ע אינם יודעים להריע כמה קרנות יש להם כמה בוקינוס יש להם ואמרת אשרי העם יודעי תרועה אלא שהן מכירין לפתות את בראן בתרועה והו' עומד מכסא הדין לכסא רחמים ומתמלא עליהם רחמים והופך להם מדת הדין למדת רחמים אימתי בחדש השביעי עכ"ל ותמוה מה הי' סברת המקשן שמקשה וכי אוה"ע אין יודעין להריע אם סבר שפשטא הקרא קאי על תרועת רשות ושמחה וכי הי' דהע"ה אמר ע"ז אשרי אלא ע"כ שקאי על תרועת מצוה וא"כ מה מקשה מאוה"ע וכי המה מצווים לתקוע ועו"ק למה מאריך כ"כ שהן מכירין לפחות