דברי מהרי"א חלק ב כא

משה שאני משה כי דאלים זכותיה כרבים דמי וז"כ הכ' אתה החלות וכו' כפירש"י ז"ל פתח להיות עומד ומתפלל אעפ"י שנגזרה גזירה וממך למדתי שאמרת ועתה הניחם לי וכי תופס הייתי בך וכו' ואל תקשה התם צבור שגזירתם נקרע אפי' אחר גז"ד אבל אני יחיד וגזירת יחוד אינו נקרע לזה אמר אתה החלות להראות את עבדך כפירש"י זו מדת טובך ורש"י פי' על ויחד יתרו על כל הטובה טובת המן ואת ידך החזקה וכו' וכגבורתך דהיינו שעשית טובה לישראל במן ובבאר כפירש"י בפ' יתרו טובת המן והבאר נכלל במלת הטובה וכגבורתיך ר"ל ענני הכבוד שהקיפם סביב ולא נתנה רשות להלחם בישראל כל זה החלות להראות את עבדך שבזכותו הי' שלשה מתנות אלו אעפ"י שקיי"ל פרנסה בשביל רבים כמ"ש הנני ממטיר לכם לחם וצ"ל דאלים זכותי וכרבים דמי א"כ אעברה נא וכו' והקב"ה השיבו רב לך ר"ל מאחר שהוא לך לצרכך לבד ולא לצורך רבים]: ואאמו"ר הג' זצוק"ל כ' לפרש ז"ל נ"ל בהקדים מאחז"ל בחולין ד' קל"ט משה מה"ת מנין שנא' בשגם הוא בשר בשג"ם גימט' מש"ה וכתיב והיו ימיו ק"כ שנה ותמוה מאי שייך הרמז זה להתם ס"פ בראשית, וגם מ"ש תואר בשר שקרא למשה, וגם למה רמוז שם בלשון זה בשגם, ונ"ל עפמ"ש במדר' ובע"מ אפוה היית ביסדי ארון וכו' כל הנשמות היו תלוים באיפתו של אדה"ר יש בראשו ויש בפיו וכו' ומרע"ה היה במקום הקנה בפנים וכולן נהנו ע"י שאכל מעץ הדעת אבל הקנה אין בו לא אכילה ושתיי', ומה"ט אחז"ל משה רבנו לא מת וכן יעקב אבינו שהי' בסוד הקנה לא נגזר עלי' מיתה ע"ש ובס' נפתלי שבע רצון פ' ויחי ופ' ואתחנן ונ"ל מה"ט לחם לא אכל וכו' ג"פ מ"ם יום שא"א לשאר בני אדם לסבול ולעצור כח, אמנם הרי חרוצים ימיו מ"מ בשני דורות בשג"ם וכו' והיו ימיו ק"כ שנה כנ"ל, וצ"ל משום חטא עצמו כמו שחשבם בתנחומא פ' ואתחנן וז"ל אמר משה וכו' הן כל אלה יפעל אל וכו' ואני עון א' אין אתה מוחל לי א"ל הקב"ה משה הרי עשית וי"ו עונות וכו' ע"ש, אמנם אית' עוד שם בתנחומא מקודם ז"ל א"ל הקב"ה רב לך בע"ד שלך כבר הוציא עליך גזיר' שתמות וכל הבריות כמותך, אדה"ר שאכל מן העץ גזר מיתה לכל וכו' ע"ש וצ"ל לפי"ז דגם הקנה נהנה קצת ששואב קצת מלחלוחית המשקה ואיכא למ"ד חוה ענבים סחטא לו וכו' וכמ"ש בס' נש"ר הנ"ל בשם המגיד מישרים, וכן הוא בטבע דקנה אע"ג דלאו בשר הוא כדאית' בר"פ הנודר מן הירק ע"ש מ"מ סחוס רך הוא ולא עצם קשה לבלוע, והנה ס"פ בראשית מבואר הענין ויבואו בני האלקים וכו' המלאכים שירדו למטה החטיאו הב"א אותם וקלקלו ונטרדו, וא"כ לפי שראוי הי' נשמת משה שלא נהנה מאכילת עץ הדעת בקנה בפנים לא יהי' בכלל הגזירה של אדה"ר למות, אבל אחר שגם שמלאכים כולם שכליים נבדלים מחומר ורוחניים כמ"ש עושה מלאכיו רוחות בהיותם ע"פ האדמה גם הם נתקלקלו והב"א החטיאו אותם, א"כ ק"ו שיחטיאו למשה שהוא מורכב ג"כ כגוף ולא ימלט מן המיתה בחטאיו שאח"כ ע"י הב"א, וגם הרי הקנה נמי נהנה קצת מ"מ כנ"ל ושפיר נתפס משה גם בחטא אדה"ר כמ"ש בתנחומא, והן הן דברי הקב"ה אחר שאמר ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו לא ידון רוח"ו דייק' אפי מלאכים אלו שכולן רוחו"ת בלתי הרכבת חומר, עכ"ז מצד באד"ם להיותם ע"פ האדמ"ה בין בני אד"ם נטרדו ולא ידון לעולם ות"א לא יתקיים וכו' לעולם, בשגם הוא בשר, ק"ו למשה שהוא מורכב גם מבשר החומרי מתאוה שיחטיאו אותו הב"א, ועוד בשג"ם הוא בשר ר"ל הקנה שהוא שורש נשמתו באדה"ר גם הוא בשר קצת ורך לבלוע ונהנה קצת לא ימלט מגזירתו לא ידון לעולם אלא ימיו קצובים ח"כ שנה וא"כ נ"ל זה"ש משה אתה החלות להראות וכו' שנכנסתי לפנים ממחיצתן של