דברי מהרי"א חלק ב רה

היו שריה כאילים מה איל ראשו של זה בצד זנבו של זה כן כבשו פניהם בקרקע ולא הוכיחו זא"ז וכו', ואדרבה מסכימים ומודים להם, ואיש כל הישר בעיניו וכחכמתו יעשה, ואוי לאותו בושה, וא"כ איפו במה ניכר ההבדל ובחירה בנו מכל העמים, וע"י שהוא הולך במלבושי נכרים עבירה גוררת עבירה, מתיר לעצמו גם מו"מ בשבת והוצאה מרשות לרשות והליכה חוץ לתחום בשבת, ולסרוק במסרק שער ראשו להחליקם בנוי ותולש שער חייב, וכן לגלח בתער, ולהליות בריבית, וכן איסו' שביתת בהמתו וכיו"ב, שכל אלו מותרים לנכרי, ומזה באים לעבור ג"כ ב"א לחבירו כולם מקנאים איש מרעהו כמעט איש את רעהו חיים בלעו הן בממון הן בכבוד הרבה שנא' ופירוד לבבות, הנה קול המון הוא שרוח היום ציי"ט גייס"ט הוא מבי' כזאת, וכן הו' האמת כאז"ל בעקבות משיח חוצפא יסגא ופי' בו האר"י הנשמות התלויו' בעקבו של אדה"ר ותהי זאת נחמתני, וזהו נ"ל פי' מאז"ל והגיעו ימים אשר תאמר אין לי בהם חפץ וכו' אלו ימי המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה עי' ביפ"ת פרש"י ומרמב"ן ופי' דידי' שם. אמנם לענ"ד פשוט דר"ל בדור שלא ישגיחו על זכות לטובה וגם לא יחושו על טובה לענשו, אבל כל אפין שווין בעיניהם כמ"ש דור טהור בעיניו ומצואתו לא רוחץ ע"י שחוצפא יסג' בעקבות משיחא, והנוגע בתוכחה שב"א לחבירו אז"ל רובן בגזל וכו' ולכן הזהירו חז"ל יהי ממון חבירך חביב עליך כשלך, והמון מפרשים כפשוטו להחזיק בשל חבירו. ואין ראי' מרכוש מצרים שלקחו ישראל אף דגם גזל גוי אסור הו', כבר פ' הראב"ע שם התם בציווי ד' היתה והכל שלו ית' ע"ש, ואז"ל על ג' דברים עולם עומד על התורה ועבודה וגמ"ח, וכתי' בעת ההי' יעמוד מיכאל שרכם פי' ישתוק מלחפש זכות יאמר ד' אני ד' מדבר בצדקה בזכות הצדקה שעושין בני, וגבי בני עלי דחז"ל בזבח ומנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר הוא בתורה ובתפלה ובגמ"ח ועתה בעוה"ר תורה מונחת בזויות ועבודה זו תפלה בלב עושין תפלתן קבע לכל הפירו' בתיבת קבע, ולבם בל עמם, א"כ תורה מתחלפים בסחורה, ועבודה זו תפלה בלב הוא בלא לב, ולא נשאר כ"א זכות הצדקה, ואיסו' ריבית נעשה היתר אצל ההמון ומשעת שומה עובר על ה' לאוין ופסול לעדות ולשבועה ונכסיו מתמוטטין ואינו עומד בתחה"מ, גם אוכיח על דברת ב"א שמקילים חיש מהר לדבר גבוה נגד כבוד המלך בו"ד ושריו, הרי אז"ל בב"ת ד' ד' גבי הורדוס דקטלינהו לרבנן דדרשי מקרב אחיך תשים וכו' א"ל כ' גם במדעך מלך אל תקלל וכו' וכ' ונשיא בעמך לא תאור וכו' וגם אז"ל הוי זהיר בגוי קטן. ומכ"ש אם הוא מלך בן מלך חלילה לנו לזלזל בכבודו הרמה ובפרט צריכים ליזהר על גזילת וגניבת ממון נכרי שאסור מה"ת וכעת היום מצאתי א"ע מחויב לעורר את העם ביותר ולהזהר ג"כ בכבודם ומחויבים אנחנו לדרוש בשלומם וטובתם הרי התורה הזהירנו לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו ואע"ג שהרעו לנו בקושי שיעבוד ומגינת לב וגם עובדי ע"ז היו עאכו"כ היום שאנחנו בגלות חוסים בצילם וגרים בארצם ומגינים עלינו ואנו יונקים ונהנים מטובם והרי אף בזמן המקדש שלא היינו צריכים להם כ"כ היו מקריבים בחג הסוכות שבעים פרים בשבי עי"ן אומות לכפר עליהם להיותם כולם מעשה ידי יוצרינו ואפי' באבדם של מצרים הרעים אמר הקב"ה מעשי ידי טבעו בים וכו', עאכו"כ כעת היום שכמעט רובם מודים באחדות ד' ובהשגחה שמוזהרים אנחנו ביותר שלא לתעבם ולשנוא אתם ח"ו, וכמה גדולים דברי חז"ל שהזהירנו הוי מתפלל בשלומה של מלכות וכו' ואף שאין האומות מקיימין מצות התורה אין מצווים עליהם רק על ז' מצות שנצטוו עליהם ב"נ, ואם מקיימין אותם חסידי או"ה הם ויש להם חלק עוה"ב ואלו הן ע"ז ג"ע ש"ד, אמ"ה, גזל, ברכה ד', דינין כמ"ש הרמב"ם ספ"ח מהל' מלכים ובהיפוך גם רשעי