דברי מהרי"א חלק ב ר

או שתדין אותנו כעבדים ומפרש ואמר אם כבנים כלומר בזה האופן תחשב אותנו כבנים אם תבא אתה לרחמינו אז רחם אותנו כרחם אב על הבנים אבל אם ח"ו אנו מחויבים לקבל עונש בזה הצד הרי אנו לפניך כעבדים וע"כ עינינו לך תלויות בבכי ובתחנונים ובתשובה עד שתחננו ותוציא כאור משפטינו ע"כ דבריו הקדושים – ואני תלמידו אמרתי שיש לפרש בזה הכתוב בפ' האזינו הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא שיחת לו לא בניו מומם וכו' והכונה דהא שהמקום דן אותנו לפעמים כבנים ולפעמים כעבדים לפי שהוא אל אמונה ואין עול צדיק ישר ונכנס אתנו לפנים משוה"ד וע"כ בשעה שהם שיחת לו "לא בניו" אין דן אותם כבנים וע"כ אינו נחשב רק למומם אבל אם הי' דן אותם כבנים הי' כביכול חילול כבודו של שמו ית' כבן שמתחלל על ידו כבוד אביו – [א"ה עכ"ל א"ז הגאון רבי עזרא צורף זצוק"ל]– עוד כ' א"ז הג' הנ"ל זצ"ל וז"ל ונר' לפרש כונת הפייטן באופן אחר במאי דאית' במד' תנחומא הובא בטור תקפ"א וז"ל ורוחצין ומסתפרין ע"פ המדרש א"ר סימון כתיב כי מי גוי גדול וכו' ר"ח ור"י אומרין איזה אומה כאומה זו שיודע' איפיה של אלהיה פי' מנהגיו ודיניו שמנהגו של עולם אדם שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו ואין חותך צפרניו לפי שאין יודע איך יצא דינו אבל ישראל אינם כן לובשין לבנים ומתעטפי' לבנים ואוכלים ושותים ושמחים בר"ה לפי שיודעין שהקב"ה יעשה להם נס לפיכך נוהגין לספר ולכבס ולהרבות מנות בר"ה וגו' והקשה בט"ז ר"ס תקפ"ד על מה דאמרינן בר"ה שאלו מלה"ש לפני הקב"ה רבש"ע מפני מה אין אומרים ישראל הלל בר"ה ויו"כ אמר להם הקב"ה אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו וישראל אומרי' שירה וקשה דהא אנו בטוחים שנצא זכאי בדינים וכדברי המדרש הנ"ל ותירץ הט"ז דמ"מ צ"ל ירא וחרד מאימת הדין ועי"כ נזכה לזכות. וז"כ כוונת הפייטן אם אנו נחשבים בעינינו כעבדים ונירא ונפחד מאימת הדין כעבד שפחד מרבו שיקבל עונש על סרחונו אז אנו יכולים לבטוח שנהי' נחשבו' אצל הקב"ה כבנים ונצא זכאי בדינינו וז"ש היום יעמוד במשפט כל יצורי עולמים כלומר בזה ניתן העמדה וקיום במשפט אם כבנים ואם כעבדים אם יש לנו בחינת הבן ובחינת עבד ומפרש אח"כ אם כבנים כלומר על צד זה אנו נחשבים כבנים מאחר שאנו בטוחים בחסדו הגדול שורחמנו כרחם אב על בנים אבל בתנאי זה ואם כעבדים אם אנו נחשבים בעינינו כעבדים ועינינו לך תלוויות עד שתחנינו ותוציא כאור משפטינו אבל אם לא נשים על לבבינו חרדת הדין האיום והנורא ונבטח לבנו רק על חסדי המקום שהוא רחום וחנון בלי תשובה הקודמת אז בודאי ח"ו לא יצדק לפניך כל חי [א"ה בדברי א"ז הג' זצ"ל פירשתי גמרא הנ"ל אפשר מלך יושב על כסא דין וכו' והקשו המפורשים על הלשון אפשר וכו' והלא ודאי הוא יושב על כסא דין, הול"ל מלך יושב וכו' אבל בדברי א"ז זצ"ל מיושב היטב שמלה"ש כשרואים שהקב"ה עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים שואלים למה אין ישראל אומרים שירה על גודל חסדי ד' ית' ואדרבה הם חרדים ועצבים ע"כ שואלים מפני מה לא נסתלק מישראל הפחד ע"ז משיב הקב"ה אפשר מלך יושב על כסא דין אפשר דייקא לא שיושב באמת על כסא דין שכבר עמד מכסא דין וישב על כסא רחמים אבל מ"מ אפשר הוא לישב על כסא דין על כן תמיד מורא ועל' על ראשם:] דרשה לשבת תשובה מאאמ"ו הג' זצ"ל בשנת תרט"ז לפ"ק: בפ' האזינו לו חכמה ישכילו זאת יבינו לאחריתם, וז"ל הספרי הוב' בילקוט