דברי מהרי"א חלק ב קצב

נפסק כמ"ש בירושלמי דה"ט נעשה רצון הקב"ה דוקא בעצירת גשמים ולא בעצירת טל ועי' תענית ד' לז"א גבי טל תזל לשון זב תמיד בלי הפסק, ואית' במד' כ"מ שישראל אוכלין בעוה"ז הוא בשביל אמונה בשכר אנכי וכו' ולא והי' לך וכו' אבל ודאי שכר עוה"ב נמי איכא, ואית' תור"ה בגימ' תרי"א ציוה לנו משה, ואנכי לא יהי' לך וכו' מפי גבורה שמענו וכתי' כי לקח טוב נתתי לכם וכו' תורתי וכו' הרי תורה איקר' לקח, ואנכי לא יהי' לך וכו' נקרא אמרות ד' אמרות טהורות אחת דבר אלקים שתיים זו שמע' כ"ה בתנחומא פ' זו וזה"ש יערוף כמטר לקחי שכר תורה תרי"א מצות הוא בהפסק כמטר דבעוה"ז ליכ' שכר מצוה תזל כטל אמרתי דייקא אנכי ולא יהי' לך בעוה"ז נמי יש שכר בלי הפסק כטל – עונ"ל דאית' בשלה"ק מצית התורה הן בנגלה נקראי' תורת האדם אשר יעשה אותם האדם וסיפורים הנסתר תורת ד' נקרא והנה המטר יורד ביום ובלילה בנגלה ונראה בחוש אבל הטל יורד בלילה ובהסתר אינו נרגש ירידתו בחוש הראות וזה"ש "וטרו"ף "כמט"ר ילקח"י זו מצית התורה ור"ת כל"ו ר"ל כלי חמדה הלקח טוב וס"ת פר"י במלואו כזה פ"א רי"ש יו"ד גימ' תורה והם מצות הנגלות כמטר תורת אדם נקראו אשר יעש' אותם האדם וכו' אבל תזל כטל אמרתי דייקא המ' רזין עלאין בנסתר כטל ונקר' תורת ד' וכמ"ש בזוה"ק פ' שופטים ע"ש וז"כ כי לקח טוב נתתי לכם אבל גם תורתי דייק' א"ת ודו"ק מאאמ"ו הג' זצוק"ל: שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל וק' מאי שיחת לו למי המה משחיתים ועוד מאי בניו מומם פשיטא דהבנים אשר משחיתים מומם גדול ונ"ל דהרד"ק מביא בשם אביו דחטא שבא לאדם מחמת טבע אבותיו איננו גדול כ"כ כמו כשהאדם יחטא איזה חטא אשר לא גרמו טבע אבותיו ועונשו גדול מאד וז"ש הקרא שחת לו? בתמי' וכי לאבותיך תחשב השחתה שבא מטבעם, לא בניו מומם פי' אתם לבדכם גרמו החטא כי אתם דור עקש ופתלתל ולכן מסיים חדשים מקרוב באו לא שערום אבותיכם דאבותיכם לא עלה על לבם מעולם חטאים גדולים רק חדשים אתם מחדשים אותם מקרוב וק"ל – מאאמו"ר הג' זצוק"ל: שחת לו לא בניו מומם נר' לאדמו"ר הג' מהר"ם בנעט זצוק"ל דאית' בגמ' דחלק שאמרו ישראל אשה שגרשה בעלה כלום יש להם זה על זה אמר הקב"ה לנביא לך אמור להם איזה ספר כריתות אמכם ואית' במ"ר ואתחנן משל לבן מלך שיצא לחרבית רעה וכו' כך הקב"ה משלח ירמי' לישראל בשעה שחטאו ואמר לך אמיר לבני חזרו בכם מנין שנא' וכו' והי' ישראל אומרי' לירמי' הנביא באילו הפנים אנו חוזרים להקב"ה מנין שנא' נשכבה בבשחינו ותכסני כלימתנו וכו' ואמר הקב"ה אם חוזרים אתם לא אצל אביכם אתם חוזרים יש בן מתבייש לחזור אצל אביו? שנא' כי הייתי לישראל לאב וכו' וידוע שכ"מ שנאמר השחתה אינו אלא ערוה וע"ז וה"פ שחת לו מה שעובדים ע"ז לא בניו לפי שאומרי' שהם לא בניו שכבר גירש לאמם, הוא מומם כי שקר הם אומרי' וגם מכח זה הם מתביישים לחזור בתשובה שלא הי' מחזיקים להקב"ה לאב ולכך אמר הכ' הלד' תגמלו זאת הלא הוא אביך ויש בן מתבייש לחזיר אצל אביו בתמי': שחת לו לא בניו מומם וכו' הלד' תגמלו וכו' עם נבל וכו' וז"ל התרגום אונקלס בניא דפלחו לטעוותא וכו' עם דקבלו אירוית' ולא חכימו, ותמו' טוב', ונ"ל בהקדים מאז"ל פ' ניזקין ד' נ"ח מעש' בריב"ח שמע שנשבה תינוק' א' הלך לפדותו בא ועמד טל פתח בית אסירין ואמר מי נתן למשיסה יעקב וכו' השיבו התינוק הלא ד' זו חטאנו לו ולא אבי וכו' ולא שמעו בתורתו אר"י מיבטחני בו וכו' עש"ה והתמו' מפורסם מה חכמה הי' ראה בו בידיעתו סיפ' דקרא, וקרא גופ' יל"ד בו