דברי מהרי"א חלק ב קצא

ותשמע הארץ אמרי פי דהיינו הע"ה ג"כ ישמעו ע"י כך ובהקדמה הנ"ל א"ש נמי פסוק במשלי מסיר אזנו משמיע תורה גם תפלתו תועבה ר"ל שהת"ח צריך לשמוע תורה אעפ"י שכבר שמע זאת ואם לא ישמע שאומר כבר שמעתי זאת אז הקב"ה דן אותו מדה כנגד מדה ואינ' שומע תפלתו שאמר זה התפלה שמעתי גם אתמול וא"ש מסיר אזנו משמוע תורה מפני שאומר זה שמעתי כבר גם תפלתו תועבה מטעם זה – מאאמ"ו הגאון מהרי"א זצוק"ל: האזינו השמים וכו' ותשמע הארץ וכו' פירש"י בטעם אלו העדים יבואו העדים ויתנו שכרם הגפן תתן פריה והארץ תתן יבולה והשמים יתנו טלם ואם יתחייבו תהי' בהם יד העדים תחלה ועצר את השמים וכו' ונר' לפ' דק' לשמים אמר לשין רבים האזינו וע"כ משום דרבים הם למ"ד שבעה ולמ"ד תשעה ובמד' אית' תתקנ"ה מנין השמים ובמדרש אית' ג"כ שבעה ארצות הן ארץ ארקע אדמה וכו' והול"ל נמי לשון רבים לכן פירש"י ובואי עדים ויתנו שכרם וא"כ א"ש דשכר יורד דרך השתלשלות מגבוה מעל גבוה דרקיע עליון משפיע להתחתון ממנו ומשם השפע מגיע אצלינו ולזה יחד השמים כולם ועכ"פ מרקיע הששי ואילך שהיא מכון ששם הגשמים כמ"ש תוס' בחגיגה י"ב ד"ה ארצית ע"כ כ' האזינו השמים לשון רבים אבל הארץ שהוא אצלינו העליון מכולם היא הצומחת ממטר השמים לז"א לשון יחיד – עונ"ל דתמוה דכ' רש"י אצל השכר נאמר והארץ תתן יבולה והשמים יתנו טלם ואצל העונש כתיב איפכא ועצר את השמים וכו' והאדמה לא תתן את יבולה ועי"ק שינוי הקרא בשמים אמר ואדברה ובארץ אמרי פי ונ"ל דהנה הטיבה יותר מעולה אם היא קרובה לנו מטובה ממרחק לא כן הרעה יותר מעלה היא אם היא ממרחק לא מקרוב כמ"ש בתוכחה פ' בחקותי ורדו בכם שנאיכם מכם ובכם עי' רש"י שם וא"כ כיון דמדה טובה מרובה ממדת פורעניות הפ' האזינו השמים ואדברה דיבור לשון קשה כמ"ש במכות דף י"א ור"ל לענין העונש אם יעברו יתחיל העונש ממרחק השמים, ותשמע הארץ אמרי פי לשון רכה ור"ל לטובה אם יקיימו יתחיל הטובה מקרוב מהארץ תחילה והן הן דברי רש"י ז"ל דכ' אצל השכר איפכ' עכ"ל אבי הג' זצוק"ל [א"ה ונר' לתרץ הדיקדוקי' של כ"ק א"ז זי"ע דאית' בגמ' לא בשמים היא אין התורה מצוי' בגסי הרוח שמגביהין דעתן עד שמים הרי בפי' נאמר שגסי ריח מכינים בשם שמים אבל נמוכי רוח מכונים בשם ארץ וז"כ האזינו השמים לגסי הרוח שמגביהן דעתן עד שמים אמר ואדברה דבר קשה אמנם אצל נמוכי רוח שמשפילי' עצמן עד לארץ כתיב ותשמע הארץ אמרי פי באמירה רכה]: האזינו השמים וכו' פירש"י שאני מתרה בהם לישראל ותהיו עדים בדבר וכו' ותמוה למה לו לומר זאת לשמים ונר' לפמ"ש בגמ' ע"ז לע"ל יאמרו אוה"ע על שמים וארץ שנוגעים בעדות הן להעיד על ישראל שקימו התורה וק' א"כ איך העמידן משה לעדים כיון דנוגעים הם ונ"ל בחו"מ רס"ב פליגי הסמ"ע וש"ך בטעם פסול נוגע אי משום קורבה או משום חשדה ונ"מ אם מעיד לחוב על עצמו וא"כ א"ש להעיד על שקיימו התורה נוגעים הם כע"ז שם אבל משה יחדם לעדים אם יעברו להענישם דהו"ל לחובת עצמם וליכ' חשדא אמנם לטעם ב' משום קורבה ק' וגם רש"י שכ' שיחדם ג"כ לעדים לזכות ע"כ נ"ל דהרי קבל עלי' קרוב או פסול מהני וה"ה קבל עלי' נוגע וא"ש דמירא' שמא לא יתרצו שמים וארץ להיות עדים כקושי' הנ"ל דהו"ל נוגעים לז"א ותהיו עדים בדבר וקבלו עליהם ודו"ק – מאאמ"ו הג' זצוק"ל: יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי וכו' ויל"ד השינוי לשון וכפל הענין ונ"ל דבמטר שלפעמים נפסק שייך יערוף טיפין טיפין בהפסק אבל טל שהוא לעולם ואינו